אני עכשיו חיילת אני אוהבת לכתוב סיפורים עוד מגיל קטן ואני מסוגלת בתוך כמה שעות לכתוב סיפור שיקסים אנשים...
אני אוהבת שיש מין קטע כזה בסוף משהו מפתיע איזה פואנטה שליוותה את הקורא לאורך כל הסיפור ולבסוף אני מגלה לו את זה, שפשוט זה היה לאורך כל הסיפור והוא לא שם לב לזה,אני יודעת שאני לא כותבת מקצוענית אבל אני חושבת שזה מה שיפה בסיפורים שלי,הם באים מנקודת מבט של ילדה פשוטה שלא יודעת איפה תמיד לשים את הפסיק המתאים ואיך להחליף מילים פשוטות ליותר גבוהות,אני אוהבת שהקורא מסיים את הקריאה של הסיפור עם חיוך שאומר"איך היא חשבה על זה?"

כשהייתי בכיתה ט' השתתפתי בתחרות סיפורים קצרים על העיר שלי וזכיתי מקום שני מכל אזור הצפון, מה שהפתיע את עצמי היה הקטע שאני בטעות הגעתי לתחרות,סה"כ מצאתי תירוץ לצאת מהכיתה לכמה שעות ובסוף זה יצא לטובה,החלום שלי זה לזכות פעם במקום ראשון,ואפילו לכתוב ספר מצליח שאף אחד עדין לא חשב עליו,אני תמיד מחפשת באינטרנט עוד תחרויות של סיפורים קצרים ומשתתפת מקווה לטוב.