פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
הקמבודית הקטנה

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%22
אהבתי
%6
מעניין
%6
לא אהבתי
%67
שם:  הקמבודית הקטנה
מחבר:  תחרות כתב 2014 בנושא: סיפורי מסע

תאור:

מאת: אמנון ורנר

היא עמדה שם בטיילת ההומה של פנום-פן. עמדה בודדה מחוץ לחיים הסואנים. אולי בת 4, אולי יותר... קשה לאיש המערב למוד את גילן של בנות המזרח הצנומות והנמוכות. יופייה קרן מבעד לבגדים הסמרטוטיים שעטתה. נראה היה שאי-פעם עיטרו פרפרים את שמלתה התכולה. אך, אם היה יכול הבגד לספר לי סיפורו... חשבתי בלבי. אלא שעיקר תשומת הלב הייתה נתונה לפניה החטובים בצבע חום-שוקולד, פנים ללא מתום. במרכזם היו טבועות זוג עיניים שחורות גדולות ובוהקות, מתחתן אף סולד, חצוף מעט ופה חשוק על ידי זוג שפתיים מהודקות יתר על המידה. כל חלק וחלק עמד בפרופורציות הנכונות וביחד נוצר משהו מושלם שעם מעטים כמוהו נתקלתי בטיול הארוך.
היא עמדה זקופה, ידיה על מותניה ונעצה בי את עיניה המצועפות במין מסתורין שניסיתי לפענחו.
מדדנו אחד את השני ללא מילים. לא הייתה לנו שפה משותפת ובכל זאת ניסינו לשוחח במבטים בלבד. אינני יודע מה פענחה אצלי, אני בכל מקרה לא הצלחתי לקרוא אותה ואת הסיטואציה המוזרה. מה היא רוצה? מה פשר המבט שהייתה בו אמירה לא מובנת?
מסביב התרוצצו עשרות ילדים-תגרנים שרק רצו למכור משהו, לא חשוב מה... הכל בדולר!
גלויות, צעיפים, עבודות עץ ילדותיות, מציתים.. הכל מכל כולל דברי מתיקה וכמובן פלחי אננס ו"לונג-גן" דמוי הליצ'י.
היא למרבה הפלא, לא מכרה דבר גם לא ביקשה מתת ואולי כן? אולי לא פענחתי את הבקשה ההכרחית מכל תייר בלי הבדל גזע, מין וגיל?
לא עמדתי בפיתוי, שלפתי את ארנקי והוצאתי דולר אמריקאי עובר לסוחר שכל ילד במזרח, אמור לחטוף אותו בהכנעה תוך קידה, ספיקת כפות הידיים ומלמול דברי תודה.
אך היא לא זעה, גם לא הורידה ממני את מבטה הדרוך שכעת נראה היה לי כפוי טובה. לרגע בחנתי סביבי באם אני עדיין בעולם השלישי בו דולר יכול לכלכל באותו יום את כל המשפחה והיחסים המסחריים בין המקומי לזר ברורים וגלויים.
אני עדיין עמדתי שם, על שפת נהר המאקונג ומולי עדיין עמדה הילדה שכעת נראה היה שידיה הזעירות לופתות ביתר שאת את מותניה הצרים ובנוסף מתחה שפתותיה ברוגז, כך שנחיריה רחבו וכל דמותה אמרה משהו כמו... "מי אתה שמנסה לקנות אותי בדולר?"
המעמד הפך לגרוטסקי, בכל רגע עלול היה להגיע אחד מהתגרנים הפצפונים ולחטוף את המתת בחיוך תודה תוך חשיפת שיניים פגומות וחסרות, המספרות את כל סיפורו..
החזרתי את השטר לארנק וניסתי לחדד את מבטי שכבר היה מתנשא למורת רוחי והיא המשיכה לעמוד זקופה, גאה, אמיצה.. לא מוותרת.
"ילדה קטנה ויפה, אז מה?" אמרתי לעצמי והיא, כך נדמה היה לי, אמרה בוודאי לעצמה:
"מה האדון הזה חושב לעצמו?"
הסיטואציה הכבידה, הכללים הברורים לכל מי שבא מ"שם", קרסו... יחסי העולם הראשון עם העולם השלישי המובנים והמוסכמים, ולרגע הרגשתי כשחקן כדורגל ב"אופסייד".
"האם ללכת לדרכי?" חשבתי לעצמי בניסיון לנבא את המהלך הבא של היריבה הקטנה.
ואז במחשבה שנייה, שלפתי את ארנקי והוצאתי שטר של 5 דולר, סכום עתק במונחים מקומיים. או אז זעה הילדה, הפנתה לי עורף ורצה לכיוון אחת המוכרות. אמה? פטרוניתה?
בעודי עומד תמה, חזרה והביאה איתה, בופלו זעיר, יציקת פליז, זולה, כמוה אפשר לקנות בשוק שניים או יותר בדולר. באומץ רב נעמדה מולי ידה האחת מגישה לי את הבופלו והיד השנייה מתקרבת אל השטר הנכסף. בוחנת באם העסקה אמנם מאושרת. קצות שפתיה עלו כלפי מעלה ולצדדים, פיה נפתח וחיוך לא גדול אך גדוש בשמחה משתפכת קרן כלבה אדומה ורותחת....כל חלק בפניה הנאים תרם מעט למחזה שהתגלה ולא יכולתי שלא לחייך חזרה, אם לא הייתי מתבייש הייתי מעניק לה נשיקה. ב-5 דולר נתנה לי הקטנטונת הזאת שעור מאלף במה שאפשר לכנות "כבוד עצמי" שנסתר ממני במהלך הטיול הארוךברחבי דרום מזרח אסיה.
היא הוציאה מידי את השטר, המשיכה להיות זקופה, עיניה בהקו ביתר שאת, קדה קידה קטנה הסתובבה והלכה לה לכיוון אותה אישה שישבה שם על המעקה של הטיילת עם מגש עשוי מקלעת קש ועליו מבחר יצירות קמבודיות עשויות פליז.

היום עומד לו אותו "תאו-מים" על הכוננית ליד מיטתי, בין דוב קנדי מזכוכית ליונה טורקית מקרמיקה עדינה. אמנם הוא סתם יציקת פליז, אך משום מה הוא נראה לי מאוד יציב, גאה וכולו אומר הוד והדר.

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
3. Kewl you should come Seven 4/21/2016 1:41:33 PM
2. That's a subtle way Journey 4/20/2016 3:21:17 PM
1. Taking the ovwvriee, Aneisha 4/19/2016 10:02:18 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ בניית אתרים ע"י ekdesign