פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
החלום שנקטע

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%14
אהבתי
%29
מעניין
%29
לא אהבתי
%29
שם:  החלום שנקטע
מחבר:  תחרות כתב 2015 בנושא: חלום

תאור:

מאת: פנינה עתיר

חודשים רבים הלכתי נרגשת ונרעשת וראשי בעננים:

"הגרעין שלי נבחר להקים קיבוץ חדש" "הגרעין שלי נבחר להקים קיבוץ חדש"
"הייתכן או זה חלום....?"

נציגי ה"קבוץ הארצי" הגיעו לטקס העלייה על הקרקע,

תחושות רבות - אפפו אותנו התרגשות , האחריות חוסר ודאות מה צופן לנו

העתיד

"נבנה מקום חדש" "נמלא תפקידים מרכזיים הדורשים אחריות אין קץ"
,
הרגשה שלא הכרנו קודם מילאה כל אחד ואחד מאיתנו.

התפקידים התחלקו בין חברי הגרעין ,

בתיה הייתה מרכזת –המכבסה ,

אביבה היתה, מרכזת- המטבח

אסף ואלכס היו מרכזי- המוסך

ואהרון היה מרכז -החשמליה.

אני נבחרתי להיות : מרכזת- המטעים

כמרכזת- המטעים, נפגשתי עם המדריך החקלאי, השתתפתי בישיבות- צוות: פעילות- שוטפת, תכנון – שנתי , ,הייתה לי תחושה של בראשיתיות "

אני שותפה לבנית עולם חדש.

שמרנו על עקרונות הקיבוץ יותר מהקיבוצניקים שנולדו בקיבוץ.

בשיחות הקיבוץ היינו דנים על ענינים חברתיים, על מהות החיים ודרך החיים שלנו , האמנו כי זו הדרך הנכונה, כל דבר בחיינו עבר דרך שיחת הקיבוץ והחלטת הרוב.

כבר בתקופת השרות הצבאי, נוצרו "זוגות" בין חברי הגרעין, לאחר העליה על הקרקע, הודיעו בתיה ואהרון:

" החלטנו להתחתן ומבקשים את אישור שיחת הקיבוץ להתחתן".

נערכה שיחת- קיבוץ הייתה הצבעה , והרוב החליט:

"בתיה ואהרון מתחתנים"

החתונה נערכה "ברוב עם", האורחים הגיעו באוטובוסים, הרב הגיע מגדרה, החופה והמסיבה נערכו ב"אסם" ואנו , קבוצת- חברים , הופענו במקהלה. בשירי ארץ- ישראל.

כאשר "שקטו רעמי התותחים", הזמינו "בעלי השמחה" את כל חברי הקיבוץ, להיות שותפים לחתונה, כלומר, שותפים למתנות שקיבלו .

על פי החלטת שיחת הקיבוץ- כל זוג יכול היה לבחור שתי מתנות ויתר המתנות יהיו של חברי הקיבוץ.

בשבת הראשונה אחרי החתונה, כאשר השמש העירה פניה , פרש "הזוג הצעיר" על הדשא תערוכה של כל מתנותיו- ואנחנו , "החברים השותפים" כמו "חתני- החופה", עברנו בהתרגשות, בחרנו כל אחד ואחד מתנה המוצאת-
חן בעיניו,
אסף בחר שטיח , אביבה בחרה סט כלים, אלכס בחר עגרטל....וכך עברנו זה אחרי זה וכל אחד "יצא ברכוש גדול"

הזוג הצעיר קיבל מתנה מהקיבוץ : מכונית לשבוע.

כולנו הסתובבנו אפופים בתחושה שאנחנו בגג העולם.

שמונה שנים היינו בתנועה וכל השנים דיברנו על "הגשמה" "חיים שיויוניים בקיבוץ" ובעצם אנחנו מגשימים חלום-אין פערים בינינו-יש שיוויון מלא בין כל החברים ומגשימים את המשפט שגדלנו עליו:

"כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו".

כאשר נולד למורדי ותרזה הבן רועי, לאף אחד מאיתנו לא היה ספק כי צריך לפתוח בית- ילדים בשביל רועי , האמנו כי "החינוך המשותף" , זה הדבר האידיאלי עבור הילדים.

שולה ונחמה , נשלחו ללמוד "טיפול בתינוקות" ו"הילד הראשון של הקיבוץ" עבר מבית- החולים ישר לבית- הילדים אשר נפתח עבורו, שולה ונחמה טיפלו בו, ובלילה היתה שומרת מיוחדת, שהתחלפה מדי שבוע.

תרזה ומורדי , יכלו לבוא לבית- הילדים , רק לתקופות קצרות, אבל כל יום היה לרועי -"זמן איכות" עם ההורים , בין השעות 16.00- 1900.

כמרכזת- מטע , נשלחתי ל"קורס מזיקים" ב"מדרשת רופין".
בקורס היינו שלוש בנות , ושלושים בנים ,אנחנו הבנות, ישבנו בספסל האחורי

מהיום הראשון ללימודים , ראיתי את אחד התלמידים , מסתכל אחורה בלי הרף , ומחייך הסתכלתי שמאלה , הסתכלתי ימינה , "לא , הוא לא מסתכל על שתי חברותי , הוא מסתכל עלי", כך חשבתי בליבי , עבר יום עברו יומיים והבחור ממשיך להסתכל ולחייך.

עברנו ל"חדר- מיקרוסקופים"- פתאום אני מרגישה שהוא עומד מאחורי ו"מנסה" להסביר לי איך להסתכל במיקרוסקופ.....

יום אחד הוא פונה אלי ואומר: "החבר'ה רוצים ללכת לסרט בחדרה את רוצה לבוא?" הסכמתי, והייתי בת יחידה עם 10 גברברים- לאחר שנכנסנו לאולם , מצאתי אותו יושב לידי .

את שם הסרט איני זוכרת, אבל, מצאתי את עצמי עם חבר מקיבוץ אחר.

בתום הקורס חזרתי עם חברי לקיבוץ .

אסף הציני הגיע אלי עם חיוך רחב ואמר לי :

"שלחנו אותך ללמוד על מזיקים וחזרת עם מזיק גדול הא?"

החלטתי לחלוק את חיי עם דוד, לכן , הצעתי לו לבוא לחיות איתי בקיבוצי,

כמובן שלא יכולתי להביא אותו, בלי שתהיה שיחת- קיבוץ ואישור להביא

אותו לקיבוץ, נערכה שיחת הקיבוץ הייתה שיחה סוערת , אביבה אמרה:

"מה פתאום צריך להביא חברים?"

אסף ענה לה: "יש לי חברה ברמתיים , את תגידי לי לא להביא אותה לקיבוץ?" ו.......... הדיון התלהט אך בסופו נערכה הצבעה והתקבלה החלטה:

" החבר שלך יכול להצטרף אך כדי שייקלט טוב יותר בקיבוץ, בחודשים הראשונים כדאי שיגור בחדר של בנים".

כאשר שמע דוד את ההחלטה פרץ בצחוק רועם: "השתגעת?" "מה פתאום?", "הרי אני מגיע לקבוץ שלך בשבילך ובגללך".

הוא הגיע אלי , וזכה להערצת חברי- הקיבוץ , כיון שהוא היה "קיבוצניק ותיק", (מבוגר מאיתנו בארבע שנים), אך לאחר חצי שנה החליט: "הם ילדים בשבילי- אני רוצה לחזור לקיבוצי"

הייתי חייבת להחליט: "בן זוג או קיבוץ חדש?" החלטתי בן זוג.

שנים רבות הלכתי עם תחושת החמצה


ויתרתי על החלום להיות חלק מבנית - מקום חדש אשר ציירתי בדמיוני את מראהו העתידי ואשר בראשיתו השפעתי על בנייתו , אופיו, ומראהו.

החיים זרמו עם המשפחה אך לאחר שנים רבות ביום בהיר אחד עמדתי במרכז במת החיים והחלטתי אני "אני לא מוותרת יותר על חלומות.......הגשמת חלומותי יהיו בסיפור בא.

כל הזכויות שמורות

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
3. Hats off to whvoeer Mimosa 4/21/2016 1:18:29 PM
2. Heck yeah bayeb-e ke Debra 4/20/2016 2:53:38 PM
1. Wow! Great to find a Veanna 4/19/2016 10:04:28 AM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ בניית אתרים ע"י ekdesign