פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
שיר-איור

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%67
אהבתי
%33
מעניין
%0
לא אהבתי
%0
שם:  שיר-איור
מחבר:  יודי (יהודה) מרטון

תאור:


שיר דמוי / יודי מרטון

 בעיר הזו, האורות דולקים
והפסקה אין, ואני מחפש שקט בעיניים
וזוהר רחוק של דמדומים.
 
עודף אנרגיות, לא מזור לנפש פעילה
וזרימה מתמדת בתל אביב,
עם שוחות של בארים
ויין מתמידים.
 
וגל מתנפץ, מחפש משמעות
ועין רוגעת בהסתכלות של עייף
והכרך הזה פועם מידית,
וחיפאי של רגע
בורח עם פגע.
 
אני מורגל באחרת, בנוף של שקיעה רגועה
ואולי אמות בן מאתיים
תוך פרץ עצמי
של יצירה כבירה. 
 


הצבורים / יודי מרטון

צבור אותם אחד אחד בשורה
ואל תמיין.
כל השונים מימין וכל הזהים משמאל,
האם קבלת משוב מעושי הפעולה ?
לא כלום – נכון ?
הנשמות אינן יכולות לגעת
באין להם דומה.
ובכל זאת שם ראית בעבר
בחלון דמיונך הפורה
את היכולת לדעת
את המקור להווה.
 
כן אלה ללא היכולת
להשתנות
אלה עם המוזרות
מה הם רוצים ?
כלום.
 
אבל אתה ממשיך, ולבך אינו נותן לך את האפשרות
להרגיש שוב
את האבודים האלה.
 
אז וותר – אל תנסה
אולי אחר ישלוף מרצונו
מחווה של דעת
עבורך.
 
ואם תצליח – שמור ואל תרפה
כי עכשיו עת הזו אולי לך יהיה.
זכרונות של קיץ/ יודי מרטון

תפוס צבע כחול למען הים,
לצורך עננות גבוהה גוון לבן,
צור צהוב בוהק מרום שמיים,
ואל תשכח לטפטף קצף גלים
מטיפות של מים.
 
דשדש רגליים, חיבוק או שניים
אה-לה-קרם על הכתפיים
נשק אותה נשיקותיים
ואז חדל.
 
כי היום זה מחר, ולך יש רק רגע
שאתה שם והיא רק שלך
אז שמור את זה בזמן
ואל תשכח, כי צריך להיות מוכן,
לקיץ כה חם, שלא בא ככה סתם
אלא מאתמול לתקופה,
לזיכרונות, לאהבה.
 
יולי-אוגוסט היום זה כבר כמעט שנה
ובכל זמן שהיא רק רוצה
שעה לחורף לפוך ולמיטה
וכל היתר
מהתחלה.
 
כי קיץ זה לא סתם תקופה
זה חיים, זו לא הפסקה.
 
חשבתי / יודי מרטון

אין מחשבות על בריאה
שום יצירה חדשה
רק הזרז שפעל
שבעה ימים
ונשכח.

ואחרי חמשת אלפים שנות
כשההוא זורם בספירות אחרות
שוכח ולא מהרהר בנישכחות.
ואנו בונים זכרון,
מפואר אצילי לא רציונלי במאום
על אין, על שום כלום דבר
ותילי התילים
כבר אינם.

ככתוב בדברי הימים.
ואולי.
אבל המפץ הגדול חי וקיים !
בחלומות שלי יש בית גדול
מידותיו בדיוק לפי האורך והרוחב
של דמיוני.
לא נראה לי שבאים לתוכו,
כנראה מחכים הם רק לי
שאבוא.
 
וחלומות ששומרים כבני בקר
לפתחו, לא זזו מאז התהפכתי
וחשבתי לעצמי
כיצד ?
 
האם בדרכי מעקף דרך חורש עבות,
שעצי מידות החורשים קצוות שמיים
במחשך דמדומים ?
 
כי אני מקווה.
 
והצצתי מבעד לחרכי מחשבתי
לראות – הנה רואים הם אותי
וחושבים.
 
ואני מפציע ליום שחר בהיר והולך
ומגיע אגיע למקומי
הנה חלום משכני
והוא רק בתוכי.

 
לינוגרפיה / יודי מרטון 

מהבוקר עד עת ערב
לבטים מה הוא אומר
האם החומר כאן הוא ליוצר ?
 
להבים בורר, מחתך בָּלִינו
וכולו היזהוזים של בעצם
מה צריך פה לוותר ?
 
אין לרוח יד לנפש – זיכרונות עושה דבר
ובוחר.
 
תמול שלשום כי אין דומה לו – אף בחשק כן בורא לו
לאחר.
 
כאן מנגד מאוזן, שם לבן לא מסוגנן
שְחור הבגד יש תופס - דקדק בקווקווים !
שלח ידך דרוש ממך
צור ת’הבדלים !
 
הו לבן הוא כה מנגד – אין הפוך ואין חוזר
השחור הוא כן קובע הוא שכאן אכן בורר.
 
צור צורה צרוב הנפש וחתום
כי אתה אמנם מנגד
אבל כל כולך הוא לחזון.

אז מה - לא כל כך מצליח / יודי מרטון
 
האם יש בך עוד קצת אמונה ?
כי איך שלא ניסית להסתכל על זה
זה ברח לך - וריבונו ! לאן ?
מה פה קורה ?
יש קסם, יש כלים ומעשים
וניסיון זה לא מכשול
אבל
מרוב מרכיבים של ניסיונות לעזרים
רק מוזרים ?
אינך יודע, כי עדיין לא לקחת
ושנים של מאחוריך
שצריך את זה
אין לך.
אומרים שעם הגיל התכונות מתעצמות
ומה שקטן גדול
ומה שעצוב קצת – קטסטרופלי
והידע מעצים את הרעש
לשקט שכה רצית.
הסתבכת, מה אמרת
טוב הם יגידו שזה לא רע
אפילו קצת יפה
ונהדר, אז מה אתה רוצה ? מושלם ?
אולי בגיל טיפש עשרה
שהחוכמה היא כה מופלגת, וזקן זה "דאם"
והכול נפלא זה היה עובד, עצור עד כאן, עד כאן...
טוב, נו ? חזרת לעצמך !
ונחש שלדג בעטיפה מונח על מדף,
על מפית כמובן, כי סדר צריך להיות
וזה לא סתם - לצורך לא מובן
וזה עדיין עושה את זה – גם לך – זרום !– מובן ?!


קרברוס שד של תהומות
/ יודי מרטון
 

הו הדס מה עייפת ?
במה אתה כה מעוניין ?
שנשמות כה רבות לחיינו יחזרו ?
הן צפוף כאן בעולם
והשאול אינו מוכן
לקץ של כל מאו-רע
של שאיפה ללא נורא.
 
האם מחשיכה לתאורה ?
אז רצונך לסוף של תחתיות
לספירות לא לך.
תגיד לקרברוס שלושה ראשים
ששומר הוא דמדומים
ממחשכי עולם נסתר
על נשמות של פרי ייאוש
ועל המוות לא מוכן.
 
שהתקווה קנה ירוק ולא ייחור של אקונטין,
רק חשבת נעוצה
בניצחון שאינו פעוט
ורצון הוא לאדם
שם להיות אולי מוכן
לתקווה.
 
הן מאבקנו הוא היקש
להמשך של מלחמה
תמיד צודקת, לקדמה
שבה הסוף הוא אחרית,
שבה נתחיל מהתחלה.
 
הוי קרברוס התאושש
שמור היטב אל תתייאש
כי בוא נבוא
ואל תדאג לא נאחר
והדס אתה אלי, שמור מקום שם בפינה
קצת מוארת, חשוכה.
שכח אותנו - בבקשה
כי תקוותינו לנצח כבר מזמן מזמן אבדה.
 
אבל חיינו, רק תודה, הם לשמחתנו  - מתנתנו הגדולה...

 
כל כולך גיבור / יודי מרטון

שים אותה במרכז, ואז שחרר אותה בנחת,
תן לה את אשר היא רוצה
ושכחת שבעצם
עם תפוח בלי נחש
עם תלתל ליופי
ואופלה
קצת מי הלך לך.
 
וקטנת במותניים, ולחוץ במכנסיים,
אוי כיווץ הגלגלים,
אין אתה בעננים.
 
אוטוטו חלוף הזמן
בו רצית, כן להיות חכם
ושכחת.
 
יופי טופי גם לך, ובגודל לא לך
התכווץ גם מוחך – וחייכת?
 
לא אמרת כי ניכר
שאפילו לא מחר
תחזור כתמול שלשום
לאחור.
 
גוף זקוף פה ! גם פדחת
קרן שלוף, חוד המחט
וראה הנה גיבור
על פי הפחת,
התיגמור?

אוי השמאלץ – כמה נעים הינו / יודי מרטון
 
שם בשביל בקצה מדרכת
שם ליד ביתי ספסל.
למה רמז ? הן לא באנו
לגבורות...
רק אתמול עוד לא סָבְנוּ
מדוע רצון העיר – למה עֶזֶר ?
רק חשמל ארנונה מים
לבאות.
 
אוי הרגל אוי הקְרֶכְצֶן
נוּח כאן, ספסל בגן
גב הרכינה, ראש עייף
את הכובע, לא מפה
רק לשם, אוי וֶיי - אוטוטו.
 
יפה את, כה נאה
את ליבך נתת, אהובה
על ספסל בגן.
זוהר של שקיעה, עייפות החומר,
ובלב זריחה
רק של אושר.


כן כן, גם זהו שיר (מחזור חיים)
 /
יודי מרטון

טוב בסדר, אז גם זהו שיר
שבעצם, איך שמסתכלים על זה
משמאל זה נראה בסדר
ומהצד גם.
טוב, אז אם תהפכו אותו -  אז מהמשמעות
תבינו
שראשו בעצם למטה, וכל כולו
ברור.
והנקודה באמצע זו משסובבתו,
ובעצם היא גם זו שממרכזת אותו
והשאיפה לאזנו
תלויה בעולמו.
בלבלתי אתכם, סיבכתי ראייתכם
אז מההתחלה... בואו ננסה,
בכיוון השעון תסובבו, עוד היום בצעו
והופה אולי תבינו...
ואז תתקשרו ותסבירו גם לי
כי אין זה אני, אבל זו היא יצירתי.

 
בת חווה – שנות אלפיים / יודי מרטון

שוב את ? בת חווה ?
כן זו עם התפוח.
 
לא הספיק נחש
לקלקל ת’מצברוח
כבר ביום למחרת
שכחת שכבר חשבת
מה חבל על זה העדן.
 
ורק לפי מבט
הם מסתכלים לך בעיניים
ורואים רק חַזוּתָיִים.
 
ואת שיה תמימה כזו
כציפור בעננים
בוא נגוס ורק תטעם
כי הטעם נהדר.
 
מיץ נוטף מן השפתיים
חֶשקונות לפרי בשל
ובטנך  היא רק מצער
מזכירה היא בן או שניים.
 
בואי נפסיק עם זה הלהג
ונחשוב איך מתקדמים
יש תרופות לזה הצער
לצנן את הגברים.
 
הן זוכרת את מקדם
שלטונות רבים נופלים
זו מטרויה כבר הוכיחה
אין משוא ואין פנים
מלחמות הם לטיפשים.
 
את חושקת הוא רוצה
לא הכול כאן מצופה,
וההוא עם השיניים
שלשון לך הוא חוצה
מרמה הוא והוזה...
שוב ת’פרי לך הוא מוצא.
 
ואנחנו זוג, שמיים !
ריבונו ? מה הוא רוצה ?
הן עברו שנות אלפיים
לא נגמר המחזה ?


קימה / יודי מרטון

עת חשתי את הבוקר
ושרעפי חלומות נגוזו
וצינה חדשה בגופי נוגעת
וזה קריר.

ושמיכות הפוך צננו
וזוגיות המיטה נסוגה,
אז נפשרתי קלות
וכולי נמרצות.

ואת כה יפה, ובאין מרגוע
וחולה כה זמנית
ואנרגיות של מדוע, ועכשיו פעלתי כי כבר
יש בך מתמיד.

ונוחי קצת אהובתי, מסרי גופך לנחת
עדני עצמך לכסות
לרביצת היום, לבריאותך
חשובה היא לכל.

והחינוך אינו על פי הפחת, והכל
שם תיפקודים.

כי את כאן נחה, אבל העולמות ממשיכים.

 
היום זה סלסה / יודי מרטון

 הנף אותי בתנועה
סובב אותי לצעד
רקוד לי ואזרום
כי הסלסה היא היום.
 
פשוט ידך הרימה,
זקוף מבט !
שנס מותניך שלוף מטפחת
כי רק בדמיונך
אביר אותי תוכל לקחת.
 
מה פנית לאחור ?
קח אותי וספור
ארבעה לימין רק אחד אחור
שתי נקישות בעקבים
ובזמזום שפתיך
נגן לי ואחזור.
 
שוב עוד פעם
יתר שאת לשם שינוי
מה חשבת אין פרישה
זו אני שמחליטה
על זו המנגינה על זה הקצב.
מה קרה שוב הלום
סובבני בידך, אין פה מנוחה
ועדיין ערב.
 
הו הכול פה מתרונן
התזמורת תנגן
ואנחנו נתהולל
והשחר ימהר
יום חדש יפציע - ואז אותי תפתיע ?

מוטיבציה /
יודי מרטון
 
עמוד בן סוסים, עמוד אל תדהר
משוכה אחרונה, חשוב מַעֲבָר ?
אולי שם מאחור ? יעלם המכשול ?
הזמן יעבור - יגמר פה הכול ?
 
שלב רגלייך, עמוד רק בנוח, צפצף כציפור
פרוש אולי כנפיים
ותצלול.
 
כי מה יש שם מֵעֶבֶר ? ניצחון לא נזכור
שרק עלי קבר
תחרוט במילים "כן רציתי כן יכול".
 
וכסייח לגיל, וכשור לכוח,
תקיץ מחלום כשלון
תְּדָמְיֶית מצב של רצון
של קְרָב על הזמן, תחשב דרכך!
האם הגיע זמנך ?  האם סימנת נכוֹן ?
 ממרוץ למשוכה מהזות לא לך,
ותאמר – "ויהי רצוני כתצרף מעוֹזִי". 

"אלוויס" / יודי מרטון
 
מנגינות חשבתי נוצרות
מאש תמיד בוערת,
וגיטרה לא תוזנח לעולם, מונחה כעצם
והוא הופכה לפנים ולאחור בקצב
של מיתר.
וזרימה של חשק בבית הוללים
על תופים וקרן
בחצצור ענבלים מגרון ניחר.
מביע במרץ, את חלומי שכבר הולך
לשלב של הלל שבח, ונוהר
במצהלות קהל בתולים שכאילו
מחולל.
ואין כשמחה הגדולה לקצב
של ענטוז מהמם בבגדי מחלפותיו
של הגדול מכולם
כאל נעורי – של פעם.
 
זהו בוקר יום שישי,
אני כבר הסתובבתי פעמיים
צד שמאל לא מרמז מאום
צד ימין קולע בול
זה באמת בעצמות
שם שם בפנים
עמוק.
לא מבין מדוע
רק לפני שבוע
זה היה רגוע
ועכשיו ?
אוי אוי נו כבר
קצת יותר חזק
כן שם למעלה, קצת יותר ימינה
בדיוק בדיוק
אוף כבר נגמר ?
יום שישי עוד פעם יגיע ?
 

 
התענוג / יודי מרטון 

וזוכר מבטה מכרבל
ואומר תענוג, לא בשל
וחושב נמרצות, מדמיין
סביבה מנסה לגונן.
 
ורושם רישום כחלוף
חומרים לה חווה
והיא בשלה
כי אין בלתה, ואין בעדי
וכמוני עוד אין.
 
   ואתה בידך כחולם וחולם
    ועדיין את מוצבה
    למצב לא היה
האם מעולם לא היית ? – מחרפן !
 
לתענוג נועדה מעשה
ומה לך קרה ?
לא רואה שכאן, כאן אני רישומך לטובה – אהובה ? 

 
בוקר אחרי / יודי מרטון

 בבוקר שאחרי, שהדעה סובלת
השכמתי מוקדמות, מחלום עשרים ושלוש
בנוי נדבכים, רצונות, עצומות נפש מחכות
וחותך יכולות בעת השלמה לקיים,
וממתין.
 
והזמן ללא כל יחסות אפשרית,
בונה לאיטו סוגרים, מגבלות, וחומות
אבל אור מנהרות הוא לתקוות שבונות
ראיית אופקים חדשים.
 
וכהרף עין, משברות נופלות
ודמיון מבורך פורץ מזין נשמות
מעצים יכולות נשכחות.
 
ואני מביט ומחייך נוכחות
ורואה אמרות ענפים נושקי עננים
וצורות חדשות
הנבנות לפרקים.
 
ויושב ואומר – "למה מי כן יכול ?"
 
ועונה בעצמי "מרצון מרצון !"
 
כי זיכרון עכשווי הוא לי, והוא כן נכון.


רגע לפני סיום / יודי מרטון

רגע לפני סיום, בונה פרק עצמי, מסיים
מחכה לבאות ורוצה נפלאות, ודורש.
יודע שהזמן מתבטל לפעמים
לצורכי הצרכים.
 
וגלישה איטית על גלים רוחפים
שזורמים לייעוד שמעבר - מתבצע.
וחולם שבבית בין נורמטיבי לדמיון
אני זה שחוצה, אני זה שרוצה לסמן
כי גבול עליון איין, כי לזה הרגע,
חיכיתי
ובצעתי.
 
ותרומתה ניכרת, כי ללא זוגתו לא יודע
כיצד.
 
ומשלים ופועל ואינו חותם.
 
ומתחיל זיכרון מחדש !
 
וזוכר.

צרכים / יודי מרטון

נכונה מעמד לצורכי מאבק,
איתן שכך בדברו, ודורש.

שבילים שבילים מסומנים כלבן
בקצה עומד בולט בהעדרו
מראות מראות, ככבליו
חותכים בגופו כי יבש, מחייה נפשו.
ובורר עצומות
ובונה מחדש כלבבו
למענו, כי רצה שבורא יצור למענו
חלופות.

משונות ככל יכולתן, מדומיין ממנו ולא
אלוהו.

וניתן לו בדרך שאפף מובילה במירוצו.
נדמה לי שיש ויש גם וגם בתוכו
והיה משכבו לבבו.
 


נעלם / יודי מרטון

ומחזק דברים נעלמים,
ויוצר אין ספור עלמות, מחפשות נואשות.
 
ומטבע דברים, ישויות מתקבצות
וגורמות לעכבות מתמלאות, אוהבות.
ומאמר כואב שוכתב, כי נכתב לפני שמגיע,
ונרצה אותו הסתר במראותיו.
 
מנגנון סתרים, יפתח ויפתח
את פי של אין איש עכשיו, ויפרח צפונותיו.
מחמלי נפשי אנא דברו
ואמרו, צרפו לבן אובד,
אשר מפריע לנבון.
 
נאמניו אוחזים בכבלי מזבח
מפצירים לכולנו, לחשוב שכמותנו
מוכרחים עכשיו.
 
מדברים גבוהה ומחזיקים בנמצא לצורך
הבל דברים שאמרו
הם המחזקים דעתנו עכשיו.

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
2. יפה מאוד ! אורי 3/16/2010 6:41:00 PM
1. שירים נהדרים - עשר ! שלומית שקד 3/15/2010 5:23:00 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ בניית אתרים ע"י ekdesign