הרומן הזה הוא פיקציה. השמות והדמויות בספר הם פרי המצאה של הסופר וכל דמיון לבני אדם, חיים, או מתים, הוא מקרי בלבד. כל הזכויות שמורות ©


אם אין אהבה בכלל זה דבר עצוב, אולם אם יש יותר מאהבה אחת זה יכול להיות מסוכן


פרק ראשון :

ראובן שפירו היה שרוי בעילפון חושים בעת שהביאה אותו יחידת הצלה של צה"ל במסוק מעזה, הישר לחדר הניתוח של בית החולים 'סורוקה' בבאר שבע. הוא ראה אך במטושטש את פרוג'קטור הענק שהיה תלוי מעל ראשו, את ריבוי המוניטורים, את שולחנות העמוסים כלי הניתוח, את הרופאים ואחיות שהסתובבו סביבו ועל ידיהם כפפות גומי, ופניהם היו עוטים מסכות ירוקות. כשהעלו אותו השולחן הניתוח הוא שמע אך בקושי את שאלתו של הרופא המנתח ששאל אותו "נו, ראובן, אתה אוהב לישון?" הוא לא הספיק לענות לו כי הסם ההרדמה שהזריק לורידו פעל באופן מיידי והוא כבר ישן שנת ישרים ולא הרגיש בכלום. כשהתעורר בחדר ההתאוששות הוא ראה את אותו הרופא מחדר הניתוח מרביץ סטירות נאמנות על לחייו "ראובן קום, קום, התעורר!" הוא פתח את עיניו ושאל אותו "אדוני הרופא, מתי ינתחו אותי?" "יא, אהבל, כבר מזמן נתחו אותך, הנה הכדור שהוצאנו מגופך. יש לך מזל של כלב, כי הצלע שבחזך עצר את אותו לפני שהוא היה חודר אל הלב שלך. ייקח לך זמן מה עד שתחלים, אך אל דאגה, אתה תהיה בסדר." אחר כך ראובן הבחין בפניהם חדורי החרדה של הוריו שהתכופפו מעל מיטתו ושאלו על שלומו, בפניה היפות של חברתו הדואבת סלין, שעלתה רק לפני שנה מצרפת. גם היו שם כמה חברים שלו שהתבקשו באדיבות, אך בתוקף, לא להפריע לו לעת עתה. "תבואו בעוד מספר ימים שמצבו ישתפר," נאמר להם על ידי האח התורן.
איך שהכרתו חזר אליו לאט, לאט, הוא נזכר מה שעבר עליו בדרך לבית החולים. הוא ויחידתו השתתפו במבצע המקיף של צה"ל, שכונה, משום מה, "ימי התשובה", אולי כתשובת הצבא לקסאמים שנורו לעבר העיירה שדרות. זה היה היום העשירי של שהותם במקום הארור הזה ברצועת עזה, בפאתי ישוב הפליטים הענקי בשם 'ג'בלייה'. הם, החיילים מהיחידה המובחרת של חיל הרגליים של 'גולני' הקיפו את המתחם מכל צדדיו וחיכו לפקודה בקשר להסתער עליו. לאחר שמספר פגזים מהטנק שחנה בקרבת המקום נורו אל המתחם והרסו אותו כליל, המחבלים יצאו מההריסות בידיים מורמות. אז באה הפקודה להסתער על המתחם ולקחת בשבי את המחבלים. הכול התנהל לכאורה בסדר גמור, לפי הספר הפקודות, והמחבלים נכנעו אחד, אחד. לאחר שנערך חיפוש יסודי בבגדיהם הם הופנו לעורף. החיילים המשיכו לסרוק את המתחם וחיפשו מחבלים מסתתרים, אולם מלבד כמה נשים זקנות וילדים מפוחדים, ארגזי תחמושת והנשק שהמחבלים השאירו אחריהם, לא מצאו איש. מפקד היחידה נשם לרווחה "הנה גם הפעולה הזאת עברה בשלום ללא אבדות." כשהחיילים התחילו לסגת לאזור מוסכם מראש, פתאום נשמעה שריקת ירייה באוויר מרובהו של צלף ערבי שהצליח להסתתר במקום כל שהוא בין ההריסות. ראובן נפגע. הוא נפל ארצה ולאחר כמה דקות הוא איבד את ההכרה.

לגירסה מלאה להורדה בחינם:

ניתן להוריד לקריאה בחינם
 כדי להוריד לחץ על  גירסה מלאה שמתחת לתמונה
כדי להוריד צריך להיות רשומים . ההרשמה פשוטה ובחינם

   © כל הזכויות שמורות