לפני שנה נסענו, אשתי ואני לבקר את בנינו שגר עם משפחתו במרכז הארץ. בחזרה לבאר שבע הוא תמיד נוהג להחזירנו ברכב שלו לתחנת האוטובוסים של ארלוזורוב. אולם פעם איחרנו את האוטובוס האחרון. אז הוא לקח אותנו לתל אביב לתחנה המרכזית. מכיוון שלא ידע בדיוק היכן הכניסה לתחנה, הוא הסתובב שעה ארוכה מסביב, דרך סמטאות אפילות וחשוכות. הבחנו בטיפוסים חשודים, בנשים מופקרת בלבוש מינימאלי וגברים שכנראה היו לקוחותיהן, או סרסוריהן שעברו לידינו. ריחות צחנה בואשים של שתן עלו באפינו. אחר כך מצאנו את היציאה לתחנה המרכזית. יותר מאוחר התברר שעברנו ברובע הידועה לשמצה, מעונם של העולים הלא חוקיים, עולם של זנות ופשע, עולמם של סוחרי הסמים. כתם של בושה על הכרך הגדול של ישראל.
בימים אלה הוקרנה כתבה על האזור הזה בערוץ 1 של הטלוויזיה. שם הכתבה היה 'הכי נמוך שאפשר'. ראינו שוב את המקום המגעיל הזה מקרוב ואת האיש טוב הלב ממוצא דרום אמריקאי שהקים מקלט לנשים מוכות גורל שעסקו בזנות. ממראות הללו, ומכתבות אחרות שקראתי בנושא זה שהופיעו בעיתונות ובאינטרנט קיבלתי השראה לכתיבת הרומן הזה. זהו סיפור עצוב וקשה על פושעים קשיי לב וחסרי רחמים ועל נשים שהגורל התאכזר אליהן שנפלו קורבן ברשת של הנוכלים בגלל מצבם הקשה ובגלל תמימותן.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------

הסיפור הזה הוא פיקציה. השמות והדמויות בספר הם פרי המצאה של הסופר וכל דמיון , חיים, לבני אדם או מתים, הוא מקרי בלבד.

ניתן להוריד לקריאה בחינם

 כדי להוריד לחץ על  גירסה מלאה שמתחת לתמונה
כדי להוריד צריך להיות רשומים . ההרשמה פשוטה ובחינם

© כל הזכויות שמורות