ילדי פושקין" קיבל פרס שהוענק לרומן הטוב ביותר שנכתב בשפה הרוסית מחוץ לגבולות רוסיה, בעיר סן-פטרסבורג. לדברי המתרגמת דינה מרקון, ספר זה פורש את עולמה של חבורת סופרים ומשוררים הכותבים רוסית בישראל של שנות התשעים, מעין אספקלריה הפוכה המתקיימת במקביל לעולמה של הבוהמה הדוברת עברית. גיבורי הספר הם יוצרים מהגרים חסרי פרוטה שנותרו בשולי החברה. הם מנהלים אורח חיים שיש בו קלות דעת וחוסר תכלית ומתפרנסים בדוחק מעבודות זמניות, איש איש לפי נסיבות חייו. היום-יום הנדוש והמדכא מתעלה לכדי מציאות מעורפלת ומתעתעת של ספק סיפור מעשה, ספק חלום בלהות, ספק פנטסמגוריה. ציפור זיז אגדית צורחת ובוכה, בני אדם מידמים לגלמים, לווייתן מקיא מקרביו את יונה הנביא בן ימינו.
הספר מתייחד בסגנונו המקורי – בדימויים ובמטאפורות מפתיעים, באָלוזיות ספרותיות מרומזות ומפורשות, בהומור דק עם קמצוץ של מרירות - וכן באהבת המחבר לאנטי-גיבורים שלו, חבריו הקרובים, שהוא מתייחס אליהם ברוך ובחמימות, למרות האירוניה שבשם הספר. תרגומו של "ילדי פושקין" לעברית יאפשר לקורא להביט במציאות המוכרת לו, במבט חדש ושונה.
קראתי את הספר וממשיך לקרוא עם "תאבון" גדול מאד. לאחרונה לא היה לי מזל לקרוא ספר כ"כ טוב. התרגום מרוסית - ברמה הגבוהה ביותר, המתרגמת הצליחה למסור לקורא הישראלי את התוכן העשיר והמרתק של הספר.
אני ממליץ בחום לכל אדם ישראלי קורא עברית לקרוא את הספר הזה ע"מ לגלות את העולם הלא נודע שקיים לידם ממש.
גרסה חלקית
גרסה מודפסת
