מאת:  דוד שפט

 הוא ניצב בגבהים והביט על הגשר, גשר ענק שמיתריו מתוחים בין עמודים תמירים מעל עמק רחב . אמנם הוא לא היה המתכנן העיקרי שלו ,אלא רק אחד מהצוות הגדול שתכנן ובנה אותו, אך הפרויקט הענק הנטוע בלב הטבע, עורר בו את ההרגשה כי זהו הגשר "שלו" ,ואולי לא, אולי הגשר שהוא ממש שלו, נמצא במקום ובזמן אחר...

הוא נזכר בגשר הראשון שראה ,בימי הילדות הרחוקים. זה היה ביום שבת אביבי, שבו יצאה המשפחה לטיול ולשיט מחוץ לעיר. את הגשר ראה לראשונה דווקא מעליו כשעברו תחתיו בסירת מנוע . מי הנהר היו גבוהים ושוצפים וגג הסירה כמעט התחכך בתחתית הגשר . גשר בטון פשוט עם מעקה צינורות חלודים שהוביל לכפר הגדול מעבר לנהר . כשהסירה חלפה ממש תחת הגשר, הציצו בהם פניהם של פלאחים ערביים רכובים על עגלות עמוסות ועל חמורים ומנופפים לשלום. הגשר היה עשוי קורות עץ וגלגלי העגלות החורקים זעזעו מעליו את תחתית הגשר . כשהנהר הגיע למפל הנמוך, הם ירדו לחוף החולי , טיילו ושתו ,אך הוא שמח שכבר סיימו כי בדרך חזרה צריך שוב לעבור תחת הגשר.
מקומו של הגשר נחשב למחוז רחוק מעבר לגבולות העיר. עברו כמה חודשים והוא שאל את אביו מתי ניסע שוב לטיול לגשר ?" ואבא ענה "זה מקום מסוכן עכשיו,כבר רצחו שם אנשים .כאשר ירגע הכל, אולי נשוב ונטייל לשם ".

הוא חזר אל הגשר כעבור שנים אבל זה כבר לא היה אותו זיכרון ילדות .הפלאחים שחלפו מעל לגשר נעלמו ואינם . גם זרמו החזק של הנהר תש ונחלש . מישהו שם יד על מעינות מקורותיו .רק החורשות בשתי גדות הנהר היו ירוקות מתמיד ואפילו צמחו וגבהו, כך שהגשר נראה נמוך במיוחד.

בחלוף כמה שנים הוא שב אל אזור הגשר והפעם כמדריך קבוצת ילדים בתנועת נוער. בחורשה הסמוכה הם הדליקו מדורה,צלו תפוחי אדמה והפליגו בסיפורי אימים . כאשר רוב הילדים עייפו קצת מן הבילוי והשירה והחלו להתנמנם שעונים אחד על השני,חמק לכמה רגעים מן החבורה לכיוון הגשר.הוא גילה כי הגשר הישן נהרס ואת מקומו תפסו פיגומי עץ . ביניהם צמח לגובה גשר מתכת מקושת. מעברו השני של הנהר הלכה וצמחה מעבר לגבעות, שכונה חדשה.

בשנים הבאות ולאחר השרות הצבאי הלך ולמד הנדסה בתקווה נסתרת לבנות גשרים גדולים ורבים. כאשר נסע לחוץ לארץ עבר על פני הרבה גשרים עתיקים וחדשים. הם גשרו על מפתחים ארוכים ועל נהרות עצומים שלעומתם נחשב נהר ילדותו שמימיו עוד דללו והעכירו ,כפלג קטן וביישן.
הוא ראה גשרי ענק תלויים בין מגדלים גבוהים . הוא חלף על פניהם בנסיעה ברכבו כשהם מכים אותו בתדהמה בעוצמתם, אך הם תמיד נראו לו זרים ומנוכרים .
כששב לארץ עבר על פני הגשר שכבר הלך ונבלע בין שכונות ובנינים. גשר הפלדה כבר לא התאים לכל עומס הרכבים שחלפו בנתיב התחבורה ההומה שנוצר מעליו .ליד גשר המתכת נבנה גשר בטון רחב וחדיש. והנהר ?.... מימיו עכורים מתמיד וכמעט שאינו זורם ,רק גדותיו ירוקות יותר ועטופות שיחים ודשאים ושבילים בהם אנשים מחלצים את עצמותיהם בהתעמלות ובריצה .

הוא עצר את המכונית בצד הגשר,ניגש אל המעקה והביט במים הזורמים שתחתיו . הם זרמו באיטיות בין שתי הגדות. אפילו דמותו כאיש בוגר לא נשקפה עוד מהם ,אך באזניועוד הדהדו קולות טרטור המנוע של הסירה הישנה שפעם הובילה אותו אל מתחת לגשר בטון ישן ונמוך .