כבר בתחילת הקיץ אפשר לשמוע את הגרגור הערב. הוא מתחיל בערך בחודש יוני ונמשך עד אוקטובר. בהישמע הגרגורים הראשונים, אני מייד מתחיל לחפש: מסתכל ובודק באדני החלונות, בחרכים שמאחורי התריסים, בגומחות שבקירות, מאחורי המרזבים ובכל פינה היוצרת מושב נוח לקינון.ככל שההמיה נשמעת קרובה וחזקה יותר אני משקיע מרץ רב יותר. אך למרות שהקולות נשמעים כה קרובים, ונדמה כאילו שהיונים נמצאות בתוך הבית, ויהיה קל ללכת בעקבותיהם, לא יכולתי למצאם בקלות. הן אוהבות פינות חבויות ונסתרות.

החלונות מותירים בינם לבין הקיר שני כוכים עמוקים, חשוכים ומוגנים משמש ורוח. לפני הרבה שנים, גיליתי באחד הכוכים, לגמרי במקרה, שתי ביצים זעירות מונחות על ערימה מרושלת של ענפים דקים. זיהיתי שקן פשוט כזה היה של יוני הבר החומות. היונים עצמן לא נמצאו בקן והנחתי שהן נבהלו והתעופפו כשהתקרבתי אל הכוך. התקשיתי להחליט מה אעשה בקן. זכרתי משמועות שהיונים נושאות בין נוצותיהן סוג מיוחד של כינים החודרות מתחת לעור האדם וקשה להיפטר מהן. הכינים מגרדות מאוד ועלולות לגרום גם לאלרגיות קשות אצל בני אדם הרגישים למיני חומרים, ריחות ובעלי חיים. ידעתי שאלרגיות המתפתחות באנשים גורמות לפריחות אדומות וכואבות בעור ולנפיחויות מרגיזות ומכוערות. לרוב חולפות התופעות לאחר מספר ימים אך לעתים מתפתחות האלרגיות למצבים מסוכנים עד כדי מוות. עדה, אשתי, המודאגתתמיד ממחלות מכל סוג שהוא, אמרה שיש לסלק מיד את הקן עם הביצים," כי מי צריך כינים בבית?". ביחוד מהסוג הזה שהוא גם לא נעים וגם קשה להיפטר ממנו.