פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
הסוסיתא ועוגת הכלה

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%11
אהבתי
%6
מעניין
%4
לא אהבתי
%80
שם:  הסוסיתא ועוגת הכלה
מחבר:  תחרות כתב 2017 בנושא: סיפורי אוכל

תאור:

מאת: ורדה סמול

דודה רמונד מתחתנת סוף סוף לחתן הצרפתי שלה, רולו. למה... ״ סוף סוף?״ אתם שואלים. כי כבר שנתיים הם יוצאים קבוע. ככה, היא בישראל והוא בצרפת. ושנתיים בשביל אמא מרוקאית זה נצח. הכירו השניים כשבא ההוא לביקור בארץ הקודש. ניפגשו והתאהבו ביום אחד בחוף אכדיה. היא בביקיני מנוקד בורוד פודינג והוא בספידו בציבעי דגל ישראל ומאז הם יוצאים ״שלט רחוק״ למורת רוחה של סבתא פרסיידה. פעם הוא בא ופעם היא נוסעת. בעיקר בחגים. ״ שזה מה זה? ככה אתם כבר שנתיים, את פה והוא שם?״ רטנה ורגזה. ״ במרוקו דבר כזה בחיים לא היה קורה. יוצאים שנתיים! שלא נדע! איזה צרות ואיזה עולם מודרני יש לכם. בושה וחרפה! במרוקו, בא אבא שלי לאבא שלך אחרי שלוש פעמים ושאל אותו״ נו בחור, מה הכוונות שלך עם הבת שלי״?
איכשהו הבין רולו שדי מספיק ושאי אפשר להמשיך ככה יותר. ואיך הבין? הבין כשסבא מאיר התחיל לאבד את הסבלנות ואת הנחמדות שלו ובמיוחד כשסבתא פרסיידה לא שידלה אותו לאכול מופלטה נוספת במימונה. הבין ואמר לדודה רמונד: ״יאללה, בואי להתחתן. מה את אומרת״? ודודה רמונד, בת כמעט שלושים, לא מיהרה לענות. הייתה צריכה קצת לחשוב, או, שרצתה שיחשוב שהיא צריכה לחשוב כדי שידע לו שהיא לא כל כך נילהבת ושהיא לא בחורה שמסכימה בקלות כי ככה ראתה פעם בסרט אינגלזי. כשסיפרה זאת לסבתא פרסיידה לא ידעה ההיא אם למלוק לה את הראש או לעצמה את השערות. ישבה תחתיה, רקעה ברגליה וסטרה על פניה מקוננת״ וואוולי וואוולי על הבינתי המהבולה! בואו תצילו אותי! תגידי מהר כן. תגידי!״. החרישה באוזניה. אולי מתוך רחמים על אמה או מתוך פחד, התרצתה דודה רמונד שבאופן כללי דוקא היתה בחורה עניינית, מעשית ולא כל כך מהבולה ואמרה לרולו: ״ טוב, יאללה. ניתחתן״.
בכל בפתח תקווה נשמעו יללות השימחה של סבתא שנהנתה להתהלך כל יום ברחוב, מקפידה להתעכב אצל הירקן, אצל מוכר הדגים והכי הרבה אצל ויויאן הרכלנית של המספרה, אפילו אצל גיברת רובנשטיין בעלת המכולת שמתחת לבית, שתמיד יש לה ״ עניינים״ עם פרנקים, כדי להיות בטוחה שכולם יודעים על החתונה המתקרבת, כדי לקבל ברכות ואולי אפילו מבטי קינאה מאלו שעוד לא זכו לחתן את הבנות שלהן. ״נו, יש כבר שימלה״? שאלו ״ בטח יש! באה מפריז״ ענתה. ״ זה בצורפת״ הוסיפה לאלו שאולי לא יודעות איפה זה "פריז". טוב, אי אפשר לדעת.
״באה מצורפת פריז! אהה!״ אמרו אלה כשהן מחליפות מבטים מלאי משמעות. ולא היתה אם יותר שמחה מסבתא שהתענגה מהמבטים ולא הצליחה להסתיר חיוך הנאה.
במהירות נימצא אולם לחגיגה וניקבע תאריך לחתונה. רולו רצה שיהיה רבע עוף ודודה רמונד דוקא רצתה שיהיה בשר. בסוף החליטה סבתא שיהיה, גם עוף וגם בשר וגם דגים. הרי איך אפשר חתונה בלי הדגים המרוקאים החריפים? גם הם ניכנסנו לתפריט ביחד עם הפסטייה המרוקאית הריחנית, לשון הטלה עם ערמונים, אורז זעפרן וכמובן חייבים לקנח בשבקייה וגראטן תפוחי עץ, ככה שיהיה על שולחן המתוקים ביחד עם עוגיות המרציפן המהוללות.
על הכל הוחלט חוץ מעוגת הכלה. ומשום שעוגות חתונה היו יקרות אז, התעקשה סבתא לאפות אותה בעצמה. לא פחות ולא יותר תוכננה עוגה של חמש קומות, מקמח שקדים מצופה בקרם מרציפן לבן! לא היה ולא נישמעה אז בכל רחבי פתח תקווה עוגת חתונה מפוארת כזו.
קודם כל הלכה סבתא לנגר שינסר לה חמש פלטות עגולות מעץ כשכל אחת טיפה יותר קטנה מקודמתה כדי להניח עליהן את העוגות. במרכז כל פלטת עץ, קדח אומן העץ חור דרכו הושחל מוט כדי שיחזיק את כולן ביחד. כשטרח ההוא בניסור ובבנית המיגדל, נסעה סבתא לשוק וקנתה חמש תבניות אפייה בגדלים שונים, עשרים קילו של קמח, עשרים קילו שקדים, סוכר, שמן, וניל ומרציפן. כשבוע ימים לפני החתונה גייסה את כולנו הילדים, את אמא רחל ואת דודה קלריס לקילוף השקדים. שעות ארוכות ישבנו מול הערמה הענקית וקילפנו שקד שקד משימלתו החומה עד שנחשף לובן גופו המבהיק. לאחר שקולפו מיליוני השקדים, ניטחנו לקמח דקיק במכונת הבשר שחר כך עורבב עם שאר המוצרים. בחשה וערבבה סבתא את הבלילה תוך כדי זמירות של שירי חתונה קדומים, יצקה אותה לסירי אפיה והכניסה אחת אחת בתורה לתנור האפיה. שעות עמלה עד שנאפו כולן כשהן מפזרות את ניחוחן בבית וברחוב וכמעט שהיגיעו עד צורפת פריז. כשהיצטננו ניכנסו שתיים לפריזר של סבתא והיתר לפריזר של השכנים שהיו מוכנים לארח אחת מהן אבל, לא לפני שהובטחה להם פרוסת עוגה.
בוקר החתונה הגיע ועוד לפני שהלכה סבתא למספרה היתה צריכה לארגן ולהסיע את העוגה לאולם. ראשית אספה את כל העוגות הקפואות מהשכנים והלבישה אותן בשמלות לבנות מקרם מרציפן שהכינה בעוד מועד. לאחר קושטו כולן בחרדת קודש ממש בפירחי סוכר צחורים גם הם. לבסוף הורכב מיגדל חמש הקומות ועוטר בקצהו בבובת חתןכלה והיה מוכן לנסיעה החגיגית לאולם.
ישראל, בעלה של דודה קלריס התנדב להובלה בטנדר הסוסיתא שלו. בדחילו ורחימו ובזהירות מופלגת הועברה עוגת החתונה המפוארת והמלכותית לטנדר כאילו היתה פצצת אטום. סבתא ונכדה ג׳קי "היפיוף" ישבו ליד מלכת השלג הלבנה ואחזו בתחתיתה לבל תזוז ודוד ישראל התניע והתחיל לנסוע באיטיות של צב. חמש קמ״ש ליתר דיוק, שחס וחלילה לא יזוז המגדל היקר ויקרה אסון. כדי לחסוך בזמן החליט לעבור דרך השוק הסואן של פתח תיקוה. הזחלה לה הסוסיתא בין הרוכלים והקונים שלא חסכו במילים ובמבטים זועמים על הנהג. "מה זה? זוז מפה? לאן ניכנסת? לאן ? אתה מסתיר את הקונים שלי". "קישתה, צא מהשוק"! אמר אחר. אילו רק ידעו למה הוא מזדחל אולי היו יותר נחמדים וסבלנים. והוא למרות הכל המשיך בנסיעתו האיטית עד שלפתע חצה חתול את השוק או שחשב, רק חשב! דוד ישראל המסכן שראה חתול. מרוב התבהלות וחרדה לשלומו של ההולך ארבע...דרך בחוזקה על הברקס.
במבט ארוך ומבועת ליוו סבתא וג׳קי את מגדל פיזה המתוק המתנדנד ומתחיל לנטות אט אט על צידו. "תחזיק! תחזיק! למה אתה לא מחזיק? העוגות מתחלקות!" צרחה סבתא על ג’קי בעודה הולמת על זכוכית ההפרדה שבניהם לבין דוד ישראל. "תעצור ישראל, תעצור! נופלות ! העוגות נופלות! צעקה ודפקה סבתא." אני לא יכול"! צעק ג’קי. "אני לא יכול לתפוס אותן"! "תתפוס, תתפוס"! כל שניה שחלפה ניראתה כשנה. בטנדר התחוללה מהומת צעקות כשסבתא ממשיכה להלום על הזכוכית ולצעוק, יותר נכון לצרוח עד שהפכה אדומה מרוב עצבים, על ג’קי שיציל את העוגות ועל דוד ישראל שיעצור. בינתיים החליקו כל חמשת עוגות המרציפן הצחורות והיפהפיות ממשטחי העץ שלהן באלגנטיות של ברבורים וצנחו מרוסקות על ריצפת הסוסיתא! נחו שם ההן מעוכות, מבויישות ועצובות.
מה יהיה עכשיו?
המומים למראה האסון המרוח לרגליהם ניסו השניים להציל משהו מהעוגות, לתקן לפחות אחת אך,כולן שכבו להן מעוקמות ונוזלות בתחתית הסוסיתא . ״עין הרע! מישהו בטח שם עין הרע״ החליטה סבתא פרסיידה. ״ כמה שעות לקח לי לקלף את השקדים, כמה!״. נאנחה בצער. ״ והנגר, כמה שילמתי לו , הסבא שלך אפילו לא יודע כמה״. "הון, הון תועפות שילמתי". "מה נעשה? מה נגיד לאורחים הצרפתיים, מה"? ישבה סבתא והתבוננה בעוגות הבוכיות.
״טוב, אין מה לעשות״ אמרה בסוף. ״בוא, יאללה כפרה. בוא בוא לפחות נטעם איך יצא״. וכך התישבו השניים על ריצפת הסוסיתא וניגשו לטעום ממה שהיה רק לפני חמש דקות עוגת חתונה מפוארת ומיוחדת במינה.
למרות צעקות הקהל המרוגז ומבלי לדעת שמיגדל אייפל היקר התמוטט וכבר מזמן לא קיים, עצר סוף סוף דוד ישראל בלאת ברירה באמצע השוק הסואן ורץ מבוהל לחלק האחורי של הטנדר וכמעט התעלף כשראה את סבתא וג׳קי ישובים על ריצפת הסוסיתא זוללים ברעבתנות ובעיניים זולגות דמעות משהו שניראה כמו עוגה.
״ שזה מה זה? איפה העוגה איפה? מה עשיתם לה"? שאל בצוחה. ״ מה אנחנו עשינו לה הוא שואל." " אנחנו? מה אתה עשית לה״? צרחה עליו סבתא בפה מלא וגדוש מרציפן. ״ למה? למה נתתה ברקס? למה? אין עוגה"! הלכה העוגה של רימונד, הלכה״ מיררה סבתא כשהיא מבכה ותופחת על ברכיה. "אני לא מאמין, אני לא מאמין. נסעתי כל כך לאט עד שבא החתול האידיוט הזה". " הכל בגלל חתול", חזר ואמר כשהוא מליט את פניו בידיו. ״ טוב בוא, בוא תטעם מהעוגה. תאכל איתנו. חבל ילך ככה לזבל״ ריחמה עליו סבתא. "יאללה, בוא תעלה, אין כבר מה לעשות". וככה, ישבו שלשתם וזללו את העוגות המרוסקות. במהירות רבה התאסף סביב הטנדר קהל סקרן וזועם ."בואו, בואו תעלו, מעוך אבל טעים", הזמינה סבתא את כולם לחגיגה. וכך טיפסו המוזמנים אחד אחד לטנדר וזללו בהנאה רבה את עוגת הכלה של דודה רמונד עם קרם המרציפן והשקדים הטחונים. ״ מברוק, מברוק״ איחלו לסבתא שישבה ועקבה בעינים מתגעגעות אחרי העוגות שנעלמו במהירות וניבלעו בפיות עוברי האורח הזרים. ״ איזה טעים! באמת חבל שנפל״. אמרו וליקקו את האצבעות.
טוב, אל תתעצבו ואל תדאגו. דודה רימונד התחתנה בסוף עם החתן הצרפתי שלה ועם שימלת הכלולות הצרפתית. היה שמח כי חתונה זה חתונה, ואת המוזיקה הרועשת שמעו עד פריז. ובקשר למגדל אייפל הלבן משקדים ומרציפן? אז ככה, סבתא אמרה: ״ הכל כפרה״ דודה רימונד אמרה: ״ העיקר הכוונה״. ודוד ישראל שהרגיש אשם בהתרסקות, הלך וקנה עוגת קומה אחת הכי חמודה שמצא. ומכיון שאף אחד לא ידע על עוגת החתונה המפוארת בעלת חמש קומות ...הכל היה בסדר. דודה רימונד ודוד רולו הקימו להם מאפייה רק בשביל עוגות כלה ועד היום הזה עוד לא החליקה והתרסקה אף לא עוגה אחת בזמן ההובלה (לפחות ככה הם אומרים!). מה שבטוח הוא.. שהם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה ואם אתם לא מאמינים שככה היה...תשאלו את ג׳קי היפיוף.

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
4. הסיפור הסוסיתא ועוגת הכלולות אילן איצקוביץ 12/15/2017 4:45:09 PM
3. הסוסיתא ועוגת הכלולות טובה דסקל 12/14/2017 4:07:38 PM
2. סיפור מעולה!!! דרוג 10 ד״ר מיכל מיו-דביר 12/13/2017 11:25:47 AM
1. היא עוד פעם מתחתנת? שי הקורא 7/12/2017 11:17:20 AM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign