פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
הספגטי של סבתא פרסיידה

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%16
אהבתי
%4
מעניין
%5
לא אהבתי
%75
שם:  הספגטי של סבתא פרסיידה
מחבר:  תחרות כתב 2017 בנושא: סיפורי אוכל

תאור:

מאת: ורדה סמול

מזל טוב! דודה רמונד סוף סוף מתחתנת!
בבית של סבתא פרסיידה נהוג היה שלקראת חגים ואירועים חשובים, ואפילו שלא בדיוק התאים למשפחה מרוקאית... להכין לא פחות ולא יותר, ספגטי! שטעמו וריחו יצאו למרחקים והיגיעו לאוזנם ולאפם של כל תושבי פתח- תקוה. וכמובן אין שימחה או סיבה יותר טובה, מאשר האירוסין הקרבים של דודה רמונד שמזמן הגיעה לפירקה. בת עשרים ושתיים היתה כבר ועוד מעט היתה נחשבת בתולה זקנה!
ראשית היה צריך לנקות ולצחצח את הבית לכבודו (של הספגטי) וגם...לכבוד האירוסין. כל המשפחה, על טפה ועל זקניה גוייסה לעבודת הניקיון. שטיחים מרוקאים ופרסים נוערו ונחבטו ללא רחם על מעקות המרפסות בידי אמא רחל ואחיותיה (שש במספר), אשר ניראה שניצלו את ההזדמנות להוציא את זעמן וכעסן על המסכנים עד שכמעט אפשר היה לשמוע את זעקות השבר של האבק והלכלוך שנסו מתוכם כל עוד נפשם בם. המזרונים, גם הם יצאו להתאוורר ולנשום קצת אוויר, וגם להם האומללים, הרביצו מכות רצח עד שהתעופפו מתוכם כל פירורי העוגות, הבורקס, והמופלטות שהסתתרו שם במשך שנים. הקירות סויידו, החלונות הוברקו בעיתונים ישנים טבולים בחומץ ומים והתריסים קורצפו ושופשפו עד לבלי הכר. וילונות התחרה כובסו בידי סבתא כמובן שלא סמכה על אף אחד, וגוהצו בקפידה. הרצפות נישטפו בנחלי מים וריצפז שניגרפו דרך הזרבובית שבמרפסת לחצר ולגמרי בטעות, רק בטעות! גם על הכביסה המתייבשת של גיברת בטינגר הפולנייה, השכנה שבקומה השלישית. ואז, אוי לצעקות ולזעקות של המסכנה: ״ אוי גוואלד! גברת פרסיידה מה את עושה, מה? הלכה לי כל הכביסה שעבדתי עליה כל הבוקר. מה זה? אין כבוד? קצת התחשבות! באמת!״. רעשה ההיא. "איזה אנשים"!
״סליחה, באמת סליחה גיברת בטינגר. הרוח הזיזה את המים. תחמז’לה (שילך לה המזל) וימח שמה״! ציקצקה סבתא.
שולחנות נמשכו בשמן פישתן, כל פינה צוחצחה והוברקה וריח האקונומיקה, האמה, החומץ והריצפז מילא את הבית, ברח דרך החלנות החוצה עד אפשר היה להריח אותו גם בקצה הרחוב.
״ מה קרה גברת פרסיידה? מה כל הניקיון הזה ואפילו עוד לא פסח״ שאלו השכנות שמסביב שריח הניקיון עלה באפן.
״רמונד, רמונד שלי מתחתנת!״ קראה סבתא מבעד לענני אבק שהתרומם מהשטיחים המשתעלים. ״ מזל טוב מזל טוב! שיהיה בשעה טובה. מי החתן?״ שאלו, ובינהן התלחששו."נו, משאללה והשם ישתבח! אלוהים ריחם גם עליה! סוף סוף היא מתחתנת, המסכנה".
מצורפת״. ענתה סבתא פרסיידה בארשת חשיבות כשאפה מתרומם מעלה כאילו לא היה צורך בהסבר נוסף כדי לתאר את שיבחו של החתן, וכאילו היה ההוא לואי השישה עשר בכבודו ובעצמו! "מצורפת". ועד שניגמר היום יצאה השמועה ברחבי העיר שהחתן של ריימונד הוא צאצא של יהודי עשיר וממולח שהיה ממקורבי בית המלוכה של פריז העתיקה.
לאחר שצוחצח הבית התחילה סוף סוף מלאכת הקודש של הכנת הספגטי המהולל. שק קמח כבד הונף ונישא על כתפי סבל מסכן שטיפס ארבע קומות. עד שעלה המסכן, ארגנה סבתא כל משטח אפשרי עליו ילושו וירדדו את הבצק. על שולחן האוכל, שולחנות הכתיבה, על השיש במטבח ואפילו זה שבאמבטיה! בחגיגיות וברוב טקס וקריאות ״ קולולולולו״ נפתח השק ומתוכו התעופף לו ענן לבן של קמח וכיסה את פניהן של האופות במעטה דקיק כהינומה של כלה. קערות לישה רבות פוזרו במטבח ועל המשטחים המשונים ולתוכן יצקו קמח, מים, שמן, מלח, שמרים והכי חשוב... קמצוץ של שערות זעפרן שסבתא פרסיידה זכרה בחוכמתה להסתיר בין בגדיה יחד עם התכשיטים ולהבריח איתה ממרוקו. אט אט ניצבע הבצק בזהב. לאחר שתפח, רודד, ושוב תפח, נפרס לרצועות ארוכות אותן העבירה מספר פעמים במכבש הידני הקטן של פסטה, שגם הוא עשה עלייה עם המשפחה. תפקידנו הילדים, ג’קי, ז’וז’ו, דני וציון היה לאסוף אותן ולהעבירן שוב ושוב תחת המכבש עד שנעשו דקיקות דיין כדי להעבירן דרך הפלטה המחוררת, שממנה יצאו מקפצים מיליוני חוטים מתולתלים, ועדינים של ספגטי בלונדיני.

לאחר מכן החלה עבודת הייבוש. חבלי כביסה שתי וערב נמתחו בסלון, בחדרי השינה ובמרפסות. סדינים לבנים ניפרשו על כל מקום גבוה בבית: מיטות, ספות, כיסאות, שידות, שולחנות, ארונות, קולבים, המקרר, ואפילו על מוטות הווילון שבסלון והמיקלחת! ועל כל אלה, הונחו משתלשלים, מחלפות הספגטי המהולל ויקר הערך. אי אפשר היה לזוז מבלי להסתבך בתלתלים המוזהבים!
לנו הילדים היתה חגיגה. רצנו מאובקים מקמח, התגנדרנו בשיער הארוך והזעפרני, ושיחקנו במחבואים למורת רוחן של סבתא ואמא שלנו רחל שרדפו אחרינו חמושות כל אחת במערוך עץ וצעקותיהן נשמעו ברחבי השכונה.
"אללה יעטיני סבר" (שאלהים יתן לי סבלנות)! "די, תפסיקו! אתם מעצבנים והורסים את הספגטי"!
ואנחנו...נלהבים מהמרדף ומהמישחק הסתבכנו עוד יותר בחוטי הבצק המסולסלים עד שלבסוף, מותשים מעמל ומקרבות, הנחנו לו לבסוף להתייבש וצנחנו לנוח בשדה המוזהב מתנשמים ומתגלגלים מצחוק. בנתיים ניקו סבתא ואמא את הבית ואת עצמן מאבק הקמח הלבן שהסתנן לכל טפח ולכל פינה אפשרית וכשסוף סוף סיימו והתישבו גם הן לנוח על ריצפת גן הספגטי התלוי, נישמעה דפיקה מהוססת בדלת.
״ יה וואלי, מי זה עכשיו״? נאנחה סבתא פרסיידה.
בפרוזדור הצר התגודדו כל השכנים כשבידיהם צלחות וקערות וחיוך מתקתק על שפתיהם.
״ גברת פרסיידה, אפשר קצת מהספגטי המפורסם שלך בשביל שיהיה מזל טוב לבת שלי וגם...לרמונד״?
נו, ומה חשבתם? שלא נתנה? ועוד איך נתנה סבתא פרסיידה מספגטי הזהב שלה בשביל מזל טוב... לכולם! ועוד נישאר למכביר לאירוסין של דודה רמונד לחתן הצורפתי שלה ואם אתם לא מאמינים שכך היה... תשאלו את ז’וז’ו.

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
7. הספגיטי של סבתא פרייסדה אליס לויתן 6/8/2018 8:38:02 AM
6. תגובה אוהדת טליה נחמן 12/19/2017 8:58:53 AM
5. הספגטי של סבתא פרסיידה אילן איצקוביץ 12/15/2017 4:43:07 PM
4. סיפור הספגטי של סבתא טובה דסקל 12/14/2017 4:04:33 PM
3. סיפור אותנטי הכתוב מהלב ד״ר מיכל מיו דביר 12/13/2017 11:30:59 AM
2. למה יש לך 2 סיפורים בתחרות שי הקורא 7/12/2017 11:13:51 AM
1. הספגטי של סבתא פרסיידה שוש יונגרמן 6/12/2017 5:51:59 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign