פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
אוכל, סקס ומה שביניהם

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%0
אהבתי
%0
מעניין
%50
לא אהבתי
%50
שם:  אוכל, סקס ומה שביניהם
מחבר:  תחרות כתב 2017 בנושא: סיפורי אוכל

תאור:

מאת: גיל גולן

יוהאן מצא את עצמו בלב יער, נשען בגבו על עץ עבות. הוא היה בחור צעיר שעדיין לא מצא את מקומו בחיים. שעות סובב בין העצים, חוזר שוב לנקודת ההתחלה. לפתע הגיע אל נחל. הוא לגם ממימיו ואז נדהם: הדמות שנשקפה במים הייתה של איש בשנות ה 50 שלו,מזוקן ומבוגר, מעט קמטים במצחו. יוהאן נסוג בבהלה. הוא מישש את פניו: אכן,הוא היה מזוקן לפתע. הוא התיישב ליד הנחל, תשוש מרוב מחשבות, תוהה איך ייראו חייו מנקודה זו. תרדמה עמוקה נפלה עליו. בחלומו הופיעה דמות מעורפלת שאמרה: "עליך להתעשת ולחפש את האישה שתיאות לחיות איתך!" ונעלמה תוך שניות.
כשיוהאן התעורר, ראשו היה סחרחר עליו, גרונו ניחר ועיניו התאמצו ממש להיפתח. הוא רצה מאוד להמשיך את החלום. הוא לגם ממי הנחל. כשהצליח לפקוח את עיניו, הוא כבר היה מחוץ ליער. הוא החליט להיכנס לכפר הראשון שיגיע אליו. אחרי הליכה קצרה, מצא את עצמו במרכז כפר. הוא סקר את המקום. ליד הכנסייה היה מרכז קטן שכלל דוכני ירקות. יוהאן התקרב לשם, לא היה לו ברור מה הוא מחפש. בעודו מביט בירקות הוא שם לב שמישהו נועץ בו עיניים. כשהרים מבטו ניתקל בעיני המוכרת, אישה כבת 40, מושכת ביותר. היא שאלה:" אוהב ירקות?" " אשמח לטעום תבשיל שלך!", נסו המילים מפיו. היא הביטה בו מופתעת ומשועשעת. הוא נלחץ לרגע מהתעוזה שגילה כלפי אישה זרה לו. " עוד שעה אני מפסיקה לעבוד, בוא לביתי ונאכל." היא הצביעה על כיוון ביתה. יוהאן הסכים מייד והודה לה. הוא הסתובב קצת בכפר וחיכה בהתרגשות לפגישה בביתה של המוכרת האלמונית.
כשהגיע הזמן, פסע יוהאן אל ביתה, כולו נפעם. הוא הקיש בדלת, והיא נפתחה מאליה. הבית היה אפלולי. לפתע הופיעה האישה לבושה בסגול בוהק, יפיפייה ומושכת."בוא, היכנס" אמרה, והוא הריח את ריחה היסמיני כשחלפה לצידו. מהתבשיל הצבעוני עלו ניחוחות. הוא לא ידע מה בדיוק היה בתבשיל, אך הוא כה ערב לחיכו שכשאכל ממנו חש כי הוא מתקרב אל נפש האישה שהכינה אותו. ידה אשר הגישה לו את האוכל רפרפה על ידו לשנייה, והוא חש נעימות הזורמת ממנה אליו. שעות ישבו אכלו ושוחחו. הזמן ברח בין האצבעות.
כאשר התעורר יוהאן בבוקר, הוא מצא את עצמו מחוץ לבית. הוא יצא מהכפר, כשמחשבות מבולבלות וסוערות בראשו. אני חייב למצוא את האישה המתאימה לי, הרהר, ואנחנו חייבים לבשל ביחד וליהנות מהאוכל .

בריג'יטה הייתה אישה צעירה, יפה,נשואה וחנוקה. הייתה לה נפש אומנותית. היא רצתה לצייר ולפסל ולרחף בעולמות דמיוניים. אולם בעלה, שהיה אדם פרקטי, מסגר במקצועו, לא ראה את רצונותיה כלל. מבחינתו, שתהיה יפה ותשתוק, או שתבצע את כל מטלות הבית ותביא עמו ילדים. היא חשה כי הבית סוגר עליה, קשורה בחבלים עבים סמויים, פיה סתום בסחבה, עיניה קשורות בסרט.... רוחה נפלה בקרבה.
לילה אחד חלמה חלום: היא נמצאת ללא בעלה בטירה עתיקה ויפה. היא מוקפת אנשים ששוזרים פרחים כל היום. היא מתעוררת כל יום ואין לה שום מטלה לבצע. היא חופשייה לנפשה. בשמחה ובשלווה היא מסיירת מוקסמת בכל חדרי הטירה, מתבשמת מהציורים והפסלים שהיא מוקפת בהם, מהרהיטים העתיקים ומהאווירה האומנותית. יום אחד היא הגיעה לחדר מוסתר מהעין, מופרד על ידי שבעה וילונות כבדים. בריגיטה הנפעמת חשה כי אם תיכנס לחדר, גורלה ישתנה. למרות זאת, נכנסה לחדר, בברכיים רועדות. על השולחן היה סיר מכוסה בבד צבעוני. אחרי הסוס מה, היא הסירה את המכסה.לעיניה נגלו ירקות בשלל צבעים וצורות. היא חשה צורך עז לטעום מהסלט החושני הזה. כשנעצה את המזלג בפלפל כתום עטוף ברוטב שלא מהעולם הזה, כמעט התעלפה. כל חושיה נטרפו.
ואז התעוררה. הבית היה שקט. היא הייתה לבדה. עדיין תחת רושם הסלט המופלא, החליטה בריגיטה לחפש מישהו שיאהב אותה ויכין לה סלט כזה. היא ארזה מזוודה ועזבה את הבית.

***

ערב אחד, כשיוהאן ישב במסעדה האהובה עליו,נח מבטו על אישה שבדיוק נכנסה. זאת הייתה אישה יפה,שלבשה את בגדיה מתוך כבוד לגופה,ובטוב טעם. מבטה ריחף בחלל המסעדה. היא נראתה כמחפשת משהו או מישהו, חלף הרהור בראשו של יוהאן. ויחד עם זאת, לא נראתה אבודה. ההיפך: הליכתה שידרה ביטחון עצמי רב. היא סקרנה אותו מאוד. האישה המסתורית התיישבה בפינת המסעדה,נראתה כמהססת בנוגע למה שתזמין. יוהאן החליט להתקדם לעברה. הוא נעמד ליד שולחנה והציג את עצמו. ביקש רשות לשבת לידה. התברר ששמה בריג'יטה. היא נענתה לבקשתו בחיוך נעים. יוהאן התיישב ומייד שאל אותה אם היא רעבה מספיק.היא צחקה ואמרה: "אני רואה שאתה אוהב לאכול. גם אני, תלוי עם מי..." וכך הם שקעו באכילת פשטידת ירקות מעולה. הסלט שהזמינו היה מורכב מעלים מיוחדים, עם אגוזים ושקדים, וברוטב חמוץ מתוק. תבשיל הבשר המהביל שהוגש להם היה מיוחד מאוד: פרוסות הבשר הצלוי היו דקות מאוד, ומקושטות בעשבי תיבול ריחניים, טובלות ברוטב צלפים חרדלי. היין שיוהאן מזג לגביעה היה טעים לה במיוחד. הייתה זו חגיגה לחיך ולעיניים. ככל שאכלו ולגמו מהיין הארגמני הרגישו כי התקרבו אחד אל השנייה. כשראתה כי יוהאן אוכל בתענוג רב ונהנה מכל ביס,חשבה שהוא אכן אדם כלבבה: יודע ליהנות מכל רגע בחיים. בריג'יטה סיימה לאכול ואמרה:"יוהאן, מזל שפגשתי אותך. היה לי נעים מאוד לאכול איתך." יוהאן מצידו זרח לקראתה:"אני מודה לך שארחת לי לחברה. כמה נעים לאכול ביחד עם אישה כמוך!" מבטיהם נפגשו לרגע, אך לא הייתה שם כל מבוכה. הם קבעו להיפגש באותה מסעדה כעבור שלושה ימים.
יוהאן פסע אל ביתו כשרגשות מעורבים מסתחררים בליבו.בריג'יטה שעדיין לא הכיר ממש משכה אותו מאוד. הוא נזכר בידיה העדינות האוחזות במזלג ובפיה החושני הלועס בעונג את האוכל. הוא קיווה שהיא באמת תתאים לו.
בריג'יטה צעדה לביתה בלב קל, חשה התרוממות רוח.יוהאן כבש את נפשה וליבה. כל מה שהיה קשור אליו מצא חן בעיניה.
שלושה ימים לאחר מכן, נפגשו שוב, באותה מסעדה. הפעם החליטו להזמין מאכל חדש עבור שניהם, לנסות טעם חדש. חתיכות העוף הקטנות היו טבולות ברוטב אסיאתי והדיפו ריח מהמם. הם עצמו את עיניהם כשטעמו את המנה החדשה."אני מרגישה טעם נהדר של אננס ", לחשה בריג'יטה. " גם אני"....השיב יוהאן כשהוא מתענג על העוף. הירקות המוקפצים ריחפו בפיהם במרקם עדין שלא טעמו מימיהם. "את מוכנה לקינוח? " שאל יוהאן. " לשוני מתפוצצת מטעמים מופלאים... כן...." ענתה בריג'יטה, עדיין בעיניים עצומות.ואז הוגש הקינוח. יוהאן לקח כפית והאכיל אותה ממש, בעדינות. "מאפה גן עדן."..מלמלה בעודה מלקקת את שפתיה."ידעתי שזה ימצא חן בעינייך! " לחש יוהאן. וכך התענגו השניים על מאפה תפוחים בקרמל, אוחזים ידיים. כשיצאו מהמסעדה,נתנו קולם בצחוק בעקבות בדיחה שיוהאן סיפר. לפתע מצאו שפתותיהם אחד את השני. לנשיקתם היה טעם אכזוטי מיוחד.הם בילו את הלילה יחדיו, צוחקים ומלוטפים, אחרי שטעמו זה את זו בשקיקה.

כעבור שנתיים.
לסלט שיוהאן הכין היה טעם מיוחד. מה היה בסלט המופלא? עגבנייה, מלפפון,פלפל אדום, בצל סגול וחופן גדול של פטרוזיליה. כמובן בתיבול של שמן זית,מלח פלפל ולימון. הכול חתוך דק דק בסכין גדולה וחדה שיוהאן קנה לה במיוחד. הוא הכין להם את הסלט בביתה, במטבחה, בבוקר. וזה הסוד: אחרי לילה משכר של תינוי אהבים ובוקר עם התעוררות מינית כהלכה, קמים, הולכים למטבח וכל אחד עסוק במשימתו: יוהאן מכין סלט, בריגיטה מכינה קפה,קולה את הלחם, יוהאן עורך את השולחן ולא שוכח לשים מפיות בצד הצלחות. היא מוציאה גבינות מהמקרר. לעתים מתחלפים התפקידים, אך האהבה תמיד נשארת.
יוהאן נכנס לחייה בסערה לאחר מאה שנות בדידות. הוא לקח את ידה ונכנס אל ליבה. שמחת החיים שלו שמצאה לה הד אצלה סחפה אותם וקרבה ביניהם. שום דבר לא עמד בדרכם: לא הניתוח שעבר, לא נסיעתו לחו"ל, לא משפחתו ולא קרוביה. הם חשו חזקים, קרובים וקשורים קשר נפשי עז.
בריגיטה, ששנאה לבשל ולא בישלה לעצמה כשחיה בגפה, מצאה את עצמה נמשכת יותר ויותר לרעיון של לבשל עבור יוהאן, לשמח אותו באוכל. חידוש זה היה מופלא בעיניה: כנראה שאת אוהבת אותו מאוד...אמרה לעצמה. היא נזכרה בימי נישואיה, כאשר בשלה מאונס כל יום. היא לא אהבה זאת כלל, בעיקר לא לבשל לבעלה השובניסט והרודן. כשהייתה נשואה, אף פעם לא נהנתה מאיזשהו בישול, סלט או מחווה כלשהי מצידו. זה היה "תפקידה". כמובן, לא נשמעה אף מילת הערכה על דבר טעים שהכינה. רק ביקורות ותלונות. לכן נהנתה כל כך מאהובה המכין להם מאכלים באהבה, שוטף כלים כשבא לו, ובעיקר: אוהב לאכול איתה ומודה לה בסוף כל ארוחה או כוס קפה שהיא מכינה לו. אכן, חשבה, זכיתי!
האוכל, היא מהרהרת, הוא לא רק אוכל. הוא ביטוי ליחס, להנאה, ממש כמו סקס: לגרום לשני ליהנות כמה שיותר,תוך כדי נתינה אדירה. ועוד הרהור עלה בראשה: כמה שנשפר את הכנת האוכל, כך תגבר בינינו האהבה. זהו קשר בל יינתק.

 תגובות

אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign