פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
חמין של שבת

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%0
אהבתי
%0
מעניין
%67
לא אהבתי
%33
שם:  חמין של שבת
מחבר:  תחרות כתב 2017 בנושא: סיפורי אוכל

תאור:

מאת: אביבה מנשה

כל סוף שבוע עם כל ההכנות לשישי שבת, ובעיקר בימים חורפיים, כשאני מכינה
חמין, אני נזכרת בערגה בימים בהם המשפחה המורחבת, דודים, דודות, אחים,
אחיות, נכדים ונינים, היו מתכנסים לחמין של שבת, אצל סבתא רחל.


סבתא רחל הייתה אלופת החמין, ריח החמין שלה היה מתפשט בכל השכונה,
ומזמין אליו את כל השכנים, והיא את כולם אהבה להזמין אליה.
היא הייתה מכינה חמין מהלב, וכמו שאומרים, היא “שמה את הלב” שלה בתוך
התבשיל הזה, שמחמם את הלב והנשמה, בימות החורף הקרים, כשהגשם מתדפק
בחוזקה על החלון.


היא למדה להכין את החמין מאמה שלמדה מסבתה, שלמדה אף היא מאמה,
בקיצור מאכל שעובר מדור לדור, ובכל פעם מחדש היו כולם מתמוגגים מהריח ועוד
יותר מתמוגגים מהטעם.

הטעמים הללו , החזירו את סבתא רחל לימי ילדותה שבמרוקו.

סיפורים רבים סיפרה לנו סבתא סביב אכילת החמין על ימי ילדותה העליזים בחיק משפחתה, שהייתה לא אמידה במיוחד, אך עשירה בריחות ובטעמים מיוחדים, ומאוחדת, כמו סיר החמין הענק הזה שהטעמים והרכיבים בו כל כך מאוחדים במרקם ובטעם האלוהי שלהם. החומוס והשעועית והגריסים ותפוחי האדמה הנימוחים, עם הבשר והרוטב, שיכולים לכלול בתוכו משפחה שלמה, והביצים החומות של ארוחת הבוקר, זאת כבר הייתה ממש חגיגה, וגם הרוטב הזה עם הפפריקה המתוקה, והחריפה שהיה מנחם ומכיל, ומלטף את הנפש, ומי שהסתכל על סיר החמין בדקדקנות יכל לאמר שאין ספק ש“ אלוהים נמצא בפרטים הקטנים” שבו, כיוון שזאת
הייתה מלאכת מחשבת, ממש יצירת אומנות, והכי מדהים זה, שמאכל שמורכב ממרכיבים כל כך פשוטים, יוצר כאילו טעמים, שגורמים לשמחה גדולה בלב ובנשמה.


שעות של סיפורים הובילו אותנו לדמיין את מרוקו דרך עיניה של סבתא רחל החל מהשווקים הציבעוניים, והססגוניים, מלאי הקסם במרקש, עם הריחות הנהדרים של המאכלים המגרים, והנופים היפים ועוצרי הנשימה, הרי האטלס המושלגים, מדבר סהרה האינסופי שטוף החולות הצהובים, רבאט עיר הבירה, קזאבלנקה הגדולה
פאס העשירה בתרבות ובפולקלור, טנג'יר, ועוד.



-1-

סבתא סיפרה על המנהגים המיוחדים, על החגים ועל יהדות מרוקו, על הפריחה של היהודים בתקופות שונות וגם על היחס הקיצוני שספגו היהודים, ועל הפרעות והפוגרומים שהביאו רבים מהם לעלות לארץ ישראל.

איזו שמחה הייתה שורה בביתה של סבתא עם כל המשפחה, והריחות המשכרים של התבשיל הנהדר. דוד יצחק נהג לספר בדיחות שגרמו לנו להזיל דמעות מרוב צחוק, הדודות עזרו בעריכת השולחן, והילדים אהבו להיפגש ולשחק יחדיו.
כולם היו אוכלים בהנאה מרובה, את החמין המזין עם כל הקטניות שבו, והבשר העסיסי והרך.

אפילו הילדים היו מתענגים על צלחת חמין טעימה. סבתא סיפרה לנו שגם את סבא אברהם היא הכירה ב“ארוחת חמין”, וסבא אברהם שלנו אהב חמין, אז סבתא רחל בישלה לו חמין עוד כשהיו זוג צעיר.
” יבורכו ידייך” היה אומר לה, והיא הייתה מאושרת עד הגג.

“תדעי לך יא בינתי” הייתה אומרת, ”אם את רוצה לשמח את המשפחה, תכיני להם חמין או חמינדוס”, כפי שכינתה זאת סבתא רחל.

בכל השמחות, והחגים ובשבתות הקרים היה מונח התבשיל בהדרת כבוד על השולחן, וכאילו אף פעם לא נמאס היה לאכול ממנו, וסבתא לימדה את כולם להכין את החמין, שגם הדורות הבאים יאכלו ממנו, וביקשה להמשיך במורשת המפוארת, גם כשלא תהא בין החיים, אך למרות שאני ממשיכה בדרכה, כמה טעים שיצא החמין
הוא לא יהיה כמו החמין של סבתא רחל שלי, שבתוכו הייתה מונחת משפחה שלמה, טעמים, ריחות, זיכרונות, וגעגועים אין קץ.


אני בטוחה שלכל אחד סיפור חמין משלו, בין אם מכינים חמין, סכינה, טבית, או טשולנט, כל אחד יחשוב, ששלו הכי טעים, והכי מיוחד, אבל בשבילי החמין של סבתא רחל הוא הכי מיוחד, והזכרונות שהוא מעלה חרוטים על קיר ליבי, והם ילוו אותי לעד,
אין ספק, שאלו הם זכרונות מתוקים מימים רחוקים.



הסוף.

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
1. מעורר תאבון. למרות שאני בכלל צמחונית אופיר 7/12/2017 3:04:40 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign