פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
בעקבות הקלאס

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%60
אהבתי
%16
מעניין
%16
לא אהבתי
%8
שם:  בעקבות הקלאס
מחבר:  תחרות כתב 2017 בנושא: סיפורי אוכל

תאור:

מאת: מיכאל מריונובסקי

(מחווה צנועה לחוליו קורטסאר)
ארכדי ולדימירוביץ' יצא מהחנות ולא התאפק: תוך כדי הליכה ברחובות מוסקבה המושלגים הוא חיטט בתוך שקית הקניות עד שמישש את הסכין, נטל אותה בידיו המקועקעות ושלף אותה מהשקית והלאה מנרתיק הפלסטיק. הוא רצה להתבונן בה שוב, להתרגש ממנה, כעת שהיא שייכת לו. הברק המשתקף מהפלדה סינוור אותו למרות משקפי השמש אשר סככו על אישוני-עיניו; שבוע ברחובות לא הספיק לבטל את רגישותו לאור, אשר נרכשה במשך ישיבה של שבע עשרה שנים בכלא שבולדימירסקי סנטרל. הרגשת הכח שבעצם האחיזה בכלי סחררה אותו. חדותו, משקלו וגודלו הסעירו אותו; עליונותו על כלי החיתוך והדקירה המאולתרים להם התרגל ברורה, למרות שגם אלה עשו מלאכתם נאמנה בידיו המיומנות וחדרו במדוייק ועמוקות לבשר הקשוח והרע של יריביו. אין ספק: סכין זו תמלא בקרוב את יעודה באצילות ובחן.
כבר בגיל שבע עשרה הוא נכנס לכלא, עדיין נער; בדיוק מחצית מחייו עברו עליו מאחרי הסורגים. שנים של קושי, בדידות, חרטה ובעיקר של חלומות. היתה גם השתנות, אפילו עד כדי מטמורפוזה: הוא כבר אינו האדם שהיה, איש אשר בפרץ קינאה עיוורת ומטורפת דקר קשות בצוואר ובחזה את מי שחשב ליריבו הרומנטי. הוא נחוש בדעתו שזוועה כזו לא תתרחש שוב אצלו. לא בגלל שהוא כבר אינו אוהב את יוליה ואינו מקנא לה. לא ולא: את כיסופיו אליה ואת התקווה לזכות שוב באהבתה הוא טיפח והעצים במשך כל השנים הארוכות והעצובות. עתה הוא פשוט אדם אחר, חל בו שינוי עצום ולא רק בגלל שהתבגר. כעת יש מה שממלא אותו; דברים הראויים למסירות ולהשקעה; דברים שקיבל בין כותלי בית הכלא ואותם הוא משתוקק לחבר לאהבתו העזה; כך הוא יהיה גדוש ורווה בכל טוב, בלי מקום לרשע ולקינאת החינם. הוא הצליח לבדל מכל שפע הרוע והשלילי שבבית הסוהר את מעט הדברים הטובים בעיניו; לכד אותם והשתמש בהם באומץ, בתקווה ובחכמה. דברים אלה חוללו בו שינוי קיצוני, כך האמין. חבריו לבית האסירים דיברו איתו תכופות על נקמה, חזרו וסיפרו באוזניו סיפורי דמים המתארים בפירוט את אשר יעשו מייד לכשישתחררו, ולא חשוב אם יחזרו לכלא כתוצאה מזה. הנקמה תביא להם סיפוק; תמלא חלל גדול המשווע לכאב ולדם. "גבר אמיתי לא יכול לעבור על סדר היום על פגיעה בכבודו. הבושה היא כלא גדול יותר מהחומות והסורגים עצמם", כך חזרו וטענו בפניו. אבל לא. הוא כל הזמן דוחק החוצה את המחשבות האלה מראשו, בועט בהן חזק ומתמקד בטוב שהצליח לדלות מהחיים הכפויים במאסר. אבל המחשבות חוזרות אליו כמו בומרנג. צריך להתאמץ יותר, להשתדל, לקמץ בחוזקה אגרופים ולהתאפק בחריקת שיניים.
ארכדי נזכר בהרגשת הסיפוק הנפלאה שחש כאשר חבריו החמיאו על השינוי הגדול באוכל המוגש להם מאז החל לעבוד שם כטבח מתנדב. טענו בפניו שאפילו הדייסה על בסיס המים היתה כמעט נסבלת כאשר הכין אותה במו ידיו. הוא נהנה מהמחמאות לא פחות מאשר מהכנת המזון עצמו. לפעמים חשב שההתעסקות באוכל היא גם פיצוי מעשי וארוטי על הבדידות הפיזית המתמשכת.
דבר נוסף שאהב בכלא היו ביקוריו בספריה, תחילה מתוך שעמום ואט-אט מתוך להט גובר והולך למילה הכתובה, לעולמות החדשים הנגלים אליו, לשפה הרהוטה והיפה, השונה כל כך מהבלאט; הפיסדייטס והנחוי אותם הוא מנסה כעת בסבל רב לעקור מהלקסיקון שלו; אבל קשה להפטר מהרגלים ישנים, בעיקר כשביטויים אלה היוו כמחצית מאוצר המילים של החבר'ה במתקן הענישה ולפי-כך היו שגורות תמיד באזניו ובפיו. נכון, לפעמים ושלא במתכוון המילים יוצאות עכשיו משפתיו מעצמן, כמו שהמחשבות הרעות מתרוצצות בראש מעצמן וכמו פרצי האלימות הקטנים והבלתי נשלטים שלו. הבישול עזר לו מאוד: הוא למד שכשעושים משהו באהבה ומתוך הנשמה, אזי זה מצליח והתוצאה נהדרת; למד גם שכשעושים טוב לאנשים הם מחזירים לך בטוב; הכרת הטובה מצד האסירים והצוות סיפקה אותו כמעט באותה המידה כמו ההתעסקות החושנית והמהנה שבהכנת המזון. הוא לא ידע בדיוק מה היה מפלטו העיקרי, מה הרחיק אותו מהרוע: האוכל או החלומות והתקווה שנולדו מתוך הכמיהה לאהובתו. גם הקריאה עזרה לו, פתחה לו אופקים חדשים, דרכי חשיבה, העשירה את ידיעותיו ואת שפתו. היו קטעים שממש שינו את תפיסת עולמו, את תשוקותיו ואת רצונותיו לעולמים. כן, הוא היה בטוח שהבישול, הקריאה ואהובתו המנועה ממנו כעת, כולם ביחד הם אלה שגרמו למהפך באישיותו.
גם כעת, חופשי מסורגי הברזל ורשאי אפילו להחזיק ברשותו סכין קטלנית וחדה המחכה לשעת הכושר להפגין את יכולותיה הנעלות, ארכדי זכר ושינן כל העת קטע שהשפיע עליו מאוד: פרק 68 ברומן "קלאס" מאת ארגנטינאי אחד בשם חוליו קורטסאר. רוב הקוראים יחסו לקטע זה התרחשות ארוטית, וזו היתה כניראה כוונת המחבר, אלא שהוא נכתב בשפת הגליגליקו, שפה שהומצאה על-ידי הסופר ואשר מובנת במלאה רק לו ולאוהבים באמת; מכאן שכל אחד שלא נמנה על אלה מפרש את הכתוב לפי הרגשתו. ארכדי דווקא קרא את הקטע לראשונה באנטרפרטציה חוושנית מינית, אך עם הזמן תשוקותיו שלו עצמו החלו להשפיע על התיחסותו אל המילים. כעת הוא חוזר ומשנן את הטקסט בראשו, אולי הקטע השתנה מעט מכח חולשת זכרונו. הוא גם האמין שהתרגום מגיגליקו-ספרדית לגיגליקו-רוסית פגע במילים ומכאן הרגיש חופש לפרש לפי נטיותיו. הלילה הוא עתיד לפגוש בביתו את יוליה אהובתו; לראשונה מזה שנים ולראשונה מאז שיחרורו זה לא מכבר. הוא מתכוון לפעול לפי התרחיש שתכנן במשך שנים, התסריט שדמיין בקטע שחוזר שוב ושוב אל מחשבותיו בדיוק לפי פרק 68 בקלאס, כפי שהוא שינן בראשו:

"בו ברגע שהוא אהבלק לה את הנועמה, החל להתמלא לה הקלומיסו והם נפלו אל תוך שלולימוריות, אל יחדודים פראיים, אל סוסטלים מטריפים. כל פעם שהוא ניסה לקלקלק את המיסתופלומות הוא השתזר בגרימזום אנחתי והיה עליו לפלטק עצמו עם הפנים אל הנוטאצ', מרגיש איך אט אט הטבותיים הצתוגגו, אט אט התכדששו, אט אט השתכלפו עד שהוא נותר שכוב כמו התלתמרבולות מארגומנינה להן הניחו שיפלו כמו טיקטות של יקרתות. ובכל זאת זו היתה בקושי ההתחלה, כיוון שברגע נתון היא כירדה לעצמה את המסטוחים, בהסכימה שהוא יקרב ברכות את האלרים שלו. ברגע שהם התנוצצו זה בזו משהו כמעין גולינעים הדבים אותם, ציקפק אותם ופרהזיז אותם, פתאום היה זה השיאום, הכוכביתיות המגעישה של הימטיקות, הקולערווית המתנשפחמיית של האורגומיה, המצגוים של הימעווית, בתוך הפסקעשים עלאנושימית. הללידד! הללידד! לחמוטלים בכרבולת הקירדה, הם הרגישו את עצמם טדאוהבים, פלניניים וטדיים. החז רעד. המרינוצות הוכנעו והכל הסתכממם בפיניס עמוק, בניאובות של מלמלות ארגושכובות, בליטוקים כמעט אכזריים אשר הכאיבסדרו אותם עד לגבולות הגונפיות."
----------------------------------------------------------------------------------------------
טוב, עכשיו הכל מוכן. כל הסידורים נעשו והוא מצטמרר לנוכח הציפיה ללילה הבלתי נשכח הזה שיעביר עם אהובתו יוליה.
לפני שאחז בסכין בידו לגם עוד כוסית מהוודקה, האומץ הנוזלי; הוא אכן מאוד זקוק לזה על מנת להתחיל לממש את חלומו. מוזר: הוא מעולם לא הרגיש פחד או חרדה לפני שסגר את חשבונותיו בעזרת הדוקרנים בכלא, אבל כעת הוא זקוק למשקה שיפסיק את רעידות ידיו ואת הקולות בראשו, לפני שיאחוז בסכין.
כשהעביר בתנועה זהירה אך בוטחת את המתכת על הצוואר הדק והכמעט אצילי ירדה בקושי טיפת דם אחת. הוא בקיא ברזי השימוש בלהב! עכשיו עליו להפריד את הראש מהגוף, להמשיך בחתך לאורך כל החזה והבטן. זהו, החלק הפחות מעודן כבר מאחוריו. היא מונחת פרקדן על גבה: כעת נקיה ומבושמת, כנועה ומתמסרת. עכשיו יתפנה לטפל בבשרה לפי התסריט המשונן היטב בראשו. הרבה ארוטיקה, ליטופים, עיסויים, משיחות, רגש. הכל בלהט עז אך בעדינות, במידה, בחוש. הכל הולך לפי התכנון הקפדני שלו, לפי החלום שהיה פעם תקווה ועתה הוא מתחיל להתממש למציאות מטריפה בחושניותה. הניסיון העשיר בטיפול בבשר בכלא עזר לו. הוא מתמלא עונג, עד כדי רעד, עד כדי דמעות בעיניים. עברה כבר כשעה וחצי מאז שהתחיל, אבל עוד רגע קט וזהו, הכל מוכן. איזה ערב זה! מדהים!
----------------------------------------------------------------------------------------------

מיד כשנפתחה הדלת הוא ראה את יוליה עומדת לפניו בכל הדרה, יופיה מהפנט ועיניה בורקות. זר השושנים הלבנים אשר הגיש לה בידיים שמתקשות להתאפק מצא חן בעיניה מאוד, הם תאמו את הורד השזור ברעמת שערה השופע. גם גביעי הבדולח ליד השמפניה הקרה יכלו להתבלט ולמשוך את מרבית תשומת לב, בנסיבות אחרות, ממש כמו הבזקי הברקים מלהב הסכין המונחת כבר דרוכה בתוך מגירה; אך מה שכבש את ליבה יותר מכל ומייד היו ניחוחות התבשיל שאפפו את כל הבית: ניחוחות גן עדן, קסומים! על השולחן המכוסה מפת תחרה מונחת בצלחת יפה ארנבת צלויה שחומה נוסח קלאס פרק 68, כשהילה מסתורית עוטפת אותה בהדרת קודש. היצירה ניראתה כאילו לקוחה מהאגדות. האישה לא יכולה לחכות לטעום ממנה; לבלע ולהתענג עוד לפני הדיבורים, לפני האהבה המסעירה, לפני העתיד המשותף הטוב והמהנה.

נספח:
מתכון לארנבת נוסח קלאס 68
המצרכים הדרושים:
- חשק לבשל, שבא מהנשמה.
- פרק 68 מהרומן קלאס של חוליו קורטסאר. (אם אין, אז לחזור ולקרא את הקטע המובא בסיפור, בשפת גיגליקו-עברית).
- סכין אצילית וחדה שכיף להחזיק ביד.
- תבנית אובלית חסינת אש שמתאימה להגשה מהודרת.
- ארנבת . מטעמי כשרות, ניתן לקחת ברווז/אווז/כתף-כבש ולקרא לזה ארנבת.
- ליטר חלב. ואם משתמשים מאותם הטעמים בברווז/אווז/כתף כבש בשם ארנבת, ניתן להשתמש בחמישית כוס חומץ, חמישית כוס שמן וחמישית כוס מים ולקרא לזה חלב.
- חצי קילו עגבניות שרי (עדיף משלל זנים וצבעים).
- בצל גדול אחד.
- פלפל אדום גדול אחד.
- פלפל חריף אחד טרי. (למי שאוהב חריפות).
- ראש שום.
-צרור בזיליקום או קורנית או אורגנו (לפי החשק והטעם).
- כף שטוחה כורכום, חצי כף אבקת ג'ינג'ר, כף שטוחה פפריקה מתוקה, כף הריונית חרדל.
- רבע כוס שמן.
- מלח ופלפל לפי הטעם.

אופן ההכנה:
להשרות את הארנבת למשך לילה בחלב, במקרר. לוודא שהנועמה והקלומיסו שקועים היטב בנוזל.
למחרת, לסנן ולייבש היטב.
אחר כך להשתמש בכל המצרכים ולהתפרע כיד הדמיון, תוך כדי קריאה בקטע האמור של קורטסאר.שוב: חובה להשתמש בכל המצרכים! לא חשוב איך תתפרעו, אך חשוב מאוד לעסות היטב וברגש את הבשר בתערובת תבלינים ושמן, בעיקר את המסטוחים והמיסתופלומות, ממש עד שהם יצטוגגו כליל.
דגשים מיוחדים:
- אפשר לבשל את הארנבת בשלמותה בתנור בחום של 180 מעלות. היא צריכה זמן בישול של כשעה עטופה בנייר אפיה ונייר אלומינים על נייר האפיה (זאת על מנת למנע מגע ישיר בין האלומיניום למזון), כ15 דקות לקראת סוף הבישול להסיר את הניירות העוטפים כדי לאפשר לארנבת להצפקק ולהשתזף היטב. אם מטעמי כשרות השתמשתם בחלופות, זמן הבישול הוא כשעה וחצי.
- לא לשכח להוסיף מעט נוזלים לתבנית כדי שהבשר לא יתייבש או יתכדשש.
- לאכול עם אנשים אהובים, באוירה מיוחדת.
- לא להכין כמנה לאורחים או לחג כשעדיין לא ניסיתם קודם. אם בפעם הראשונה זה לא מצליח, (אולי בגלל הגרימזומים שלא הצליחו להשתזר) לא נורא, זה יצליח בפעם הבאה.
הללידד!
בתאבון.

 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
6. סגנון יחודי ומרתק. נהנתי. 3/1/2018 12:33:21 PM
5. ליאיר. המתכון הוא לא חלק מהסיפור. מיכאל מ. 1/27/2018 1:38:26 PM
4. למה המתכון? זה חלק מהסיפור? יאיר. 1/13/2018 11:11:50 AM
3. קלאסה! לוי ירדנה 12/18/2017 10:42:58 AM
2. מהנה ביותר. קראתי שוב ושוב. דניאל מ. 11/12/2017 12:22:44 PM
1. מסעיר! קוראת 7/12/2017 3:38:56 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign