פרטי היצירה

סוג היצירה תחום תחום משנה
שם ההוצאה שפה
סוג מהדורה טקסט חופשי   

וידאו

אודיו

גרסה מלאה לקריאה /הורדה

גרסה חלקית לקריאה /הורדה

ספר מודפס
דירוג מערכת: 
עשור בחיי דניאלה

דירוג הגולשים
מדהים!
אהבתי
מעניין
לא אהבתי


מדהים!
%44
אהבתי
%39
מעניין
%17
לא אהבתי
%0
שם:  עשור בחיי דניאלה
מחבר:  תחרות סיפורים 2018 סנושא: סיפורי עשור

תאור:

מאת: רבקה ראובן גבריאל

בכל פעם שבקרה את אמה, חשה שעיניים זועמות מביטות בה מכול קירות הבית, ולשונות ארוכות שולחות אליה מילים מורעלות. היא שאבדה את אביה לפני שני עשורים אמצה את אהבתו ודבקה במשנתו, "אדם ללא השכלה חלק ניכר מעולמו נתון בחשכה. את דניאלה נועדת לגדולות. המשיכי ללמוד." בהיותה בחורה רצינית, למדה ועבדה בשקדנות ובמסירות, עד שמונתה למנכ"לית בחברת הייטק מצליחה. השנים חלפו, במשפחתה נישאו, נולדו ילדים וחגגו אירועים שונים כבסרט נע. והיא בשלה שקועה בעבודה. ממעטת להגיע לבית הוריה ועל כך זעמו בני משפחתה. היא מאסה בהערותיהן של גיסותיה. "נו דניאלה מתי נחגוג לך?" "את מאחרת את הרכבת, לא פשוט למצוא חתן בגילך." "אני" נהג דודה להעיר, "ביום חתונתך ארקוד בתחתונים בלבד... עד אור הבוקר. רק תתחתני כבר." אלא, שעברו השנים ודניאלה נותרה רווקה גם בתום העשור הרביעי לחייה. היא לא יכלה לשאת את תלונותיהם של אחיה ואחיותיה. יותר מכל מאסה באמה, שהייתה ממלמלת קטעי מלים, מנידה את ראשה וכתפיה כאחת המקוננות ולוחשת, "אוי דניאלה...דניאלה...!"
*
דניאלה הייתה שקועה בהדרכת צוות חדש שהגיע לחברה. בצד עמד אריק, שהיה מוקסם מהאישה החיננית והעוצמתית, השולטת באחת החברות המשגשגות בארץ, והכל בנועם, מלווה את דבריה בחיוך ובהבטחה לתנאים טובים, אך מדגישה, "זאת רק בתנאי שתתמסרו לעבודה." אריק, גבר כבן חמישים, נאה,בשער מאפיר וזוג עיניים סקרניות ובולשות, ממשיך לעקוב אחריה ומהרהר, "אם זאת תסכים להיות אשתי, אני מסודר." בשובה למשרדה, הופתעה דניאלה למצוא גבר העומד בגבו אליה ושקוע בקריאת סדר יומה, שנהגה להצמיד לקיר שמאחורי כסאה. "סליחה נקבעה לך פגישה?" "עדיין לא." "תקבע פגישה בבקשה באמצעות המזכירה." הוא הסתובב, הביט אליה ואמר, "את חייבת לשמוע אותי." דניאלה, נדהמת מהמבט ההחלטי של האיש שנחת במשרדה ביום עמוס, ביום הולדתה הארבעים, מוצאת את עצמה לראשונה מבולבלת וחסרת אונים. היא מחייגת למזכירתה ומבקשת, "תדחי את הכנס ברבע שעה". היא נושאת את עיניה לזר ומבקשת, "שב בבקשה יש לנו חמש דקות, אני צריכה להיערך לכנס חשוב. " הוא ממהר להעיר תוך כדי ישיבה, "רבע שעה, אמרת רבע שעה." על אף הכעס על חוצפתו של האיש , היא שואלת, "במה העניין?" "שמעתי על החברה המצליחה ועל העומדת בראשה, הייתי חייב לראות במי מדובר. עקבתי אחריך בשעה האחרונה ואני מוקסם." לאחר שתיקה קלה המשיך, "חזרתי לארץ לאחר שהחברה שבא עבדתי התפרקה. אני מתחיל מאפס." "במה אוכל לעזור לך?" "אני זקוק להדרכה ולווי." "תשאיר קורות חיים, תעודות והמלצות כדי שאדע באיזה אופן לכוון אותך. ועכשיו ברשותך אני חייבת לסיים." הוא הביט בה רגע ארוך, קם ויצא בלי להודות לה ובלי להיפרד לשלום. "תמוהה ביותר." הרהרה ופנתה מיד למזכירתה, "מי התיר לאיש להיכנס למשרד?!" "הוא אמר שהוא מוזמן לחברה, ואני חשבתי שהוא חלק מהצוות החדש." "אל מי הוא מוזמן! מי הזמין אותו!?" דניאלה תפסה את הראש ומופתעת מעצמה צעקה, "יש להחמיר את הבדוק ולשמור על הנהלים ביתר קפדנות."
*
אריק שדבק במטרה ללא לאות, השיג את מספר הטלפון בביתה ובשעות הערב המוקדמות חייג אליה. היא ענתה, "מי שם?" "אני האיש מהבוקר." דניאלה ידעה מי המדבר אך הקשתה, "איזה איש?" "האיש שמתחיל מאפס וזקוק להדרכה." היא שנהגה במקרים כאלה לטרוק את הטלפון אמרה בהחלטיות, "קורות חיים מסמכים ופגישה באמצעות המזכירה. ובבקשה אל תטריד אותי." "כן, סליחה, חוגגים לך היום, אולי את מעוניינת במלווה? אני טוב בתפקיד הזה." "חשבתי שאתה זה שזקוק ללווי..." אמרה וסגרה את הטלפון. מרוצה מעצמה חייכה וחשבה 'זה די מחמי שעדיין גברים נאים מחזרים אחרי.' בכל אירוע נהגה דניאלה להופיע בחליפה, הפעם החליטה להופיע בשמלה, פיזרה את שערה הפחמי שגלש גלים, גלים על כתפיה והתאפרה קלות. היא הייתה יפה. בעמדה מול המראה חשה לראשונה החמצה על שלא נענתה למחזריה בעבר, וקיוותה שראשיתו של עשור זה יחולל שינוי בחייה.
דניאלה הגיעה באיחור למסיבה. כאשר נכנסה כולם נאלמו והביטו בה כמגלים צד שעד רגע זה לא ראו בה. "קדימה חברים!" נשמע קול מקצה האולם, "בואו נרים כוסית לכבוד האחת והיחידה." דניאלה הסבה את ראשה, ונדהמה לגלות שהדובר הוא הבחור הבלתי קרוי מהבוקר. מזכירתה נגשה אליה ושאלה, "איך לא אמרת לנו שהוא החבר שלך?" מוכת הלם, מבלי להשיב למזכירה, נגשה אליו אחזה בזרועו והובילה אותו לעבר המרפסת, "אתה עוזב מיד!" רשפה בו. והוא ננוח ובטוח בעצמו השיב, " לא לפני שאת מעניקה לי את הריקוד הראשון." "השתגעת! אינני מכירה אותך, איך אציג אותך?" "שמי אריק, כולם כבר יודעים שאני החבר של דניאלה." "אוקי, כדי לא ליצור מהומה, אשחק אתך את המשחק, ושיהיה ברור, עליך להתרחק ממני." אמרה ולבה, שחשב אחרת... פרפר. "בואי נעבור יחד את הערב." הוא אחז בזרועה והוביל אותה חזרה לאולם.
*
ראשיתו של העשור החמשי של דניאלה היה נקודת מפנה משמעותית בחייה. אריק התנהל עמה במסבה באבירות – הגיש לה משקאות, דאג שתטעם מהמטעמים שהוגשו, "זה הכול לכבודך תהיני..." והיא, שעד לאותו ערב סירבה להיענות למחזרים בעלי שיעור קומה ומבטחים, חשה שהיא נלכדת ברשתו של מחזר אלמוני, שלא ידעה מה טיבו. ועתה פקדו אותה נדודי שינה. חיזוריו, עקשנותו, זרי הפרחים שהגיעו מדי יום למשרדה, הפכו אותה לאשה אחרת – מבולבלת ובלתי יציבה. זו לה הפעם הראשונה מזה שנים, שקשה לה להחליט. חסרת שליטה ומובלת היא מצאה את עצמה מצפה לשמוע מאריק, לראות אותו. והוא, שרצה לבחון את רגשותיה, התרחק ונתק מגע במשך חודש ימים. "את יודעת" פנתה למזכירתה, אשת סודה, לא תאמיני אבל אריק חסר לי." "צלצלי אליו הוא עושה רושם טוב." והיא צלצלה, "לאן נעלמת? רצינו לקבוע לך פגישה לצורך יעוץ והדרכה." "חשבתי שאיני רצוי, לא רציתי להיות לטורח."
כך חודש הקשר והפעם בהתלהבות שני הצדדים. דניאלה ניצלה את קשריה ושלבה אותו בחברת הובלה כמנהל רכש. והוא שהיה גבר מרשים ובעל כישורים ליצור קשרים לא אכזב, התחבב על כולם, עבד במסירות והשביע את רצון מעבידיו. "מצאת לך גבר רציני דניאלה!" אמר לה ידידה, מנהל החברה.
*
בתום שנה מפגישתם הראשונה, דניאלה ואריק נישאו במסגרת משפחתית מצומצמת, על-אף, מחאות בני משפחתה, "שנים חכינו לרגע הזה." "זו החתונה שלי, אינני מעוניינת בנשפים." בחברה הרימו כוסית לכבוד הזוג ושמחו בשמחתם אלא, ששמחה זו הייתה זמנית. העשור שהחל בתקוות גדולות, הציב בפני דניאלה מצבים חדשים ולא פשוטים. השנה הראשונה לנישואיהם הייתה ירח דבש מתמשך, הם טיילו בארץ ובעולם, רכשו דירת קייט בעיירה ציורית באיטליה, הארץ שאריק מאוד אהב, ודניאלה שהייתה מאוהבת נענתה לכל בקשה – השקיעה כספים ברכישת נכסים משותפים והייתה מאושרת. היא חשה שהזמן אוזל מבחינתה ועליה להרות כדי לא לאחר את הרכבת, כלשונן של גיסותיה.
מאחר שידעה שבן זוגה קנאי לעצמאותו ופרטיותו, ולא הרבה לדבר על עברו, לא העזה להעלות את הנושא. רק כעבור חמש שנים, כאשר מעמדו של אריק בעבודה היה בטוח, והוא זכה לקידום, העלתה את הנושא ונדהמה מתגובתו הקיצונית, "מה חסר לנו; למה חייבים לגדל ילדים?" הבעת פניו הבלתי מוכרת לה העבירה בה רטט של חרדה. אולם, היא לא ויתרה והסבירה, "יקירי, אינני מעוניינת במשפחה מרובת ילדים, אבל ילד אחד, רק אחד כדי שאוכל להנציח את אבי." "אני לא מאמין בשטויות האלה, לי אין שום שורשים, זוג הורים ניצולי שואה שהתפגרו כאשר הייתי נער, והשאירו אותי בודד." "נו, זו הזדמנות להקות שורשים, להתחדש להקים משפחה." "לא איתי!" אמר נחרצות ויצא מהבית. אריק שב הביתה בשעות הקטנות של הלילה שיכור כלוט. הוא נשכב על הספה ונרדם בבגדיו. דניאלה שהייתה עירה, חלצה את נעליו והפשיטה אותו. הוא פקח את עיניו, עט עליה ושאג, "לא ילדים! את מבינה!?" היא הצליחה להשתחרר מאחיזתו ונעלה את עצמה בחדר. בבוקר, לאחר לילה קשה, מסרה הודעה למזכירתה, "לא אגיע לעבודה היום, בטלי את כל הפגישות." הודעה דומה השאירה בחברה שאריק עבד בה. היה זה סדק ראשון בלבה של דניאלה ובמערכת היחסים שלה עם אריק.
בשעות הבוקר המאוחרות, כאשר אריק פקח את עיניו, נדהם לגלות שדניאלה לא יצאה מהבית הבוקר, הוא ניסה לשחזר את אירועי אמש אך, זכר רק את שיחתם הראשונה אודות הריון וילדים.. מאחר וחשש שפגע באשתו בשכרותו, מהר לחדרם ומצא שהדלת נעולה. הוא התחנן, "דניאלה יקירתי, אל תענישי אותי בואי נצא לחוף הים ונדבר בשקט על הכול. בבקשה פתחי את הדלת." היא שלא ישנה לילה שלם נרדמה בבוקר ולא שמעה אותו. הוא שחרד לה, פרץ את הדלת ונדהם לגלות שדניאלה ישנה בבגדיה, עיניה נפוחות וידה עטופה במגבת. הוא כרע לפני המיטה אחז בעדינות בפניה ובכה, "אני מתנצל, לא התכוונתי לפגוע בך, אינני זוכר מה קרה כאשר הגעתי הביתה הלילה...סלחי לי בבקשה." מושפלת וכאובה קמה דניאלה מבלי להשיב לו ונכנסה להתקלח. הוא נעמד במטבח והכין לשניהם ארוחה. הוא ידע שבמצב זה היא לא תסכים לצאת מהבית. קולה נתק אותו מהרהוריו, "כנראה שהייתי צריכה לבדוק יותר לפני שהסכמתי להינשא לך. אבל, אתה אומן החיזורים הצבת לעצמך מטרה." "האמיני לי שזו מעידה חד פעמית...אני לא נוהג להשתכר, ואינני זוכר מה קרה." "ואני לא יודעת איך נמשיך מכאן, ועכשיו לך להתרחץ ולפני כן הבט טוב, טוב במראה ותשאל את עצמך, האם האיש הנשקף בה זה חלק ממך? כאשר שב למטבח מטופח וריחני כהרגלו, הוא נטל את ידה שעדיין כאבה, נשק לה והתנצל שוב, סליחה יקירה, איך יכולתי להכאיב לך!" "זה כאב שיחלוף, הכאב האחר הוא עמוק ובלתי הפיך."
*
נושא ההיריון לא עלה יותר. אולם, דניאלה לא ויתרה היא ידעה שהזמן לא פועל לטובתה. בוקר אחד השאירה לו פתק בזו הלשון, "אינני מוותרת על ילד משלי, אעשה זאת באמצעות תרומת זרע." אתה לא מחויב לשתף פעולה, רק השתדל לשמור על כבודנו, בלי שערוריות בבקשה." זו הפעם הראשונה שדניאלה הצליחה לפגוע ברגשותיו. אריק, שהבין שהוא עלול לאבד את כל מה שהשיג באמצעות אשתו, החליט להיעתר לה. צלצל מיד למשרדה "אבדוק אם היא עדיין כאן." השיבה מזכירתה. דניאלה לא הספיקה לצאת, "כן, במה אוכל לעזור לך?" השיבה רשמית. "יקירה, די עם זה בואי נפתח דף חדש, חשבתי על הכול, בואי נקים יחד משפחה." לאחר שתיקה שארכה רגעים ארוכים היא השיבה במרירות, "ובאיזה מחיר זה יעלה לי!?" באיחור רב היא הבינה לאחר לילות ללא שינה, בכי אל הכרית ותחושת אכזבה, שהאביר יפה התואר שבו התאהבה ולו נישאה, בנה את עתידו וחייו על גבה. אריק שלא ציפה לשאלה ניתק את השיחה.
בערב בשובה הביתה מצאה זרי פרחים ובלונים ואת אריק עומד במטבח, "לכבוד מה כל זה!?" חייכה דניאלה לראשונה מאז אותו ערב אומלל בו שוחחו לראשונה על הרחבת המשפחה. הוא ניגש אליה הצמידה אליו ולחש לה, "לכבוד ההחלטה שלנו להביא ילד לעולם."
*
בחודשי ההיריון הראשונים דניאלה סבלה. ואריק לא היה שם לתמוך. הוא נעדר מהבית שעות רבות. בתום יום העבודה נפגש עם חברים, התעלם מצרכיה האישיים. היא שמראש לא היו לה ציפיות, הייתה שקועה בשינויים שחלים בה, הקפידה לשמור על העובר שהיה משאת נפשה. עד שבוקר אחד צלצל הטלפון במשרדה. היה זה ידידה, מנהל החברה בה עובד אריק. "סליחה דניאלה, רציתי לדעת מה קורה לאריק? לאחרונה הוא מתרשל בעבודה, יוצא להפסקות ארוכות." דניאלה, שלא רצתה להכתים את שמו ולהפוך מוקד לרכילות, השיבה, "היה עלי לשתף אותך קודם. אני בחודשי ההיריון הראשונים, וקשה לי לתפקד. ואריק שם לב לקשיים ומנסה לעזור. בכל פעם שאריק נעדר מהעבודה, הוא בבית איתי "בשעה טובה דניאלה, איזו בשורה טובה! שמח בשבילכם."
דניאלה שחששה להריונה, לא שוחחה עם אריק בשובו, כהרגלו לאחרונה, בשעת לילה מאוחרת. בבוקר הקדימה לקום וקבלה את פניו בארוחת בוקר עשירה ובחיוך, בוקר טוב יקירי! אתמול הייתה לי שיחה מפתיעה עם המנהל שלך, עם זינגר." "מה הוא רצה?" שאל חושש לבאות. "טען שאתה מתרשל בעבודה ונעדר מידי פעם לשעות רבות." "ומה השבת לו?" "שאני בחודשי ההיריון הראשונים וקשה לי מאוד. וכל פעם שאתה נעדר, אתה מגיע הביתה כדי לסייע לי" "מלאך שלי, מה הייתי עושה בלעדיך!?" "הייתה מוצא פראיירית אחרת. ועכשיו ספר לי לאן בדיוק אתה נעלם באמצע העבודה?"
"סתם משוטט, לא מסוגל להתמודד עם המצב החדש."
"אולי כדאי שתצא לחופשה, תקבל שיחות אצל פסיכולוג...אני אדאג לטוב ביותר."
אריק שתק, כל שנותיו בבית הספר היסודי והתיכון בילה שעות רבות בחדריהן של יועצות ופסיכולוגיות. הוא נסה לכבוש את זעמו והשיב באיפוק, "חופשה כן, פסיכולוגים לא, שבעתי מהם." הוא ארז מזוודה, "ועכשיו אשת הפלדה שלי רבת הזרועות את משוחררת מהילד המגודל שלך. חיכה עוד רגע, והוסיף ...אבל, לא לאורך זמן. רכן נשק לה על מצחה, ובחיוך סתמי הוסיף, "מנשיקה על המצח לא נכנסים להריון."
דניאלה הבינה ביתר שאת עד כמה לא הכירה את האיש שנישאה לו בקלות דעת. היא ידעה שזו טעות שלה, ועליה למצוא דרכים להתמודד עמה. בימים שהיו אמורים להיות ימי אושרה, היא חשה כיצד הכאב מנסר בה, והסדק בלבה הולך ומתרחב. אריק לא היה הגבר שפגשה לראשונה.
*
הוא שב מהחופשה שזוף ויפה מתמיד, השתדל לפצות את דניאלה במתנות שקנה וארוחות שהכין בכל ערב. אולם, מצב זה לא נמשך זמן רב, כאשר דניאלה נכנסה לשבועות האחרונים להריונה, זעמו וחרדותיו של אריק גברו. כדי לא לפגוע בה היה נעדר שעות רבות מהבית. מהעבודה השתדל לא להעדר, ושם התייחסו בהבנה וסלחנות להתפרצויותיו.
בסוף החודש התשיעי להריונה, בקשה אותו לא להעדר בלילות, "אני אזדקק לך." הוא הביט עליה ולאחר שתיקה הציע, "אולי תבקשי מאחת האחייניות שלך להיות כאן, הן בוודאי יועילו יותר ממני." דבריו פגעו בה עד כדי כך שלא יכלה להשיב לו, רק נעמדה נטועה במקומה ודמעותיה זלגו. והוא כמנהגו יצא את הבית. הוא ידע שהקשר עם משפחתה רופף, כמו-כן, ברור היה לו שדניאלה לעולם לא תפנה אליהם בבקשת עזרה. 'אסור היה לי להתחתן אתה, אני עוף מוזר ולא יציב. והיא הייתה כל כך חזקה ובטוחה בעצמה. הזוגיות שלנו מפוררת אותה.' הרהר.
*
דניאלה ילדה בת. כל מכריה שלחו ברכות וזרי פרחים. רק אריק לא היה שם. היא השתדלה לשדר סימני אושר אך, לבה בכה בקרבה. בלילות הייתה נזכרת באביה, איש משפחה אהוב על הבריות ויקר לה. היא הייתה בבת עינו. "אוי אבא אני כל כך זקוקה לך!"
מזכירתה, שהייתה שותפה יחידה למצב בו היא נתונה, דאגה לכל צרכיה, הכינה חדר על כל פרטיו לתינוקת ושכרה אישה מבוגרת שתסייע לה. בשובה לביתה אמרה לה מזכירתה, הכול מאורגן. עליך לדאוג לתינוקת וליהנות ממנה. בדמעות בעיניה השיבה דניאלה, "אינני יודעת איך להודות לך יקירה."
"את לא צריכה להודות לי, שנים רבות חכינו לרגע הזה. תראי את המלאכית הזאת והתעודדי."
"החלטתי להעניק לה את השם 'אביה' לזכרו של אבי."
"מזל טוב יקירה". היא נשקה לה ושבה לעבודה.
כאשר דניאלה נכנסה לחדרה הבחינה בחבילה ארוזה בסרטים ססגוניים. בידיים רועדות היא התירה סרט אחר סרט, ומוכת הלם גלתה בקופסה ויברטור ורוד ומבריק ואליו צמוד כרטיס ברכה, "מזל טוב יקירתי, הגשמתי לך חלום, אני לא בנוי לחיי משפחה." באותו לילה שנתה הייתה טרופה. היא חלמה חלום נורא, בחלומה מצאה את עצמה בבית הוריה הנתון בחשכה, ורק נורה קטנה האירה את דמותה של אמה הצנומה, שישבה בפינת החדר על הרצפה והניעה את ראשה וכתפיה כאחת המקוננות ולחשה, "אוי דניאלה...דניאלה..."
©כל הזכיות שמורות לרבקה גבריאל, ראובן.
























 תגובות

 נושא   כינוי   תאריך ושעה 
21. עשור בחיי דניאלה טל 12/22/2018 9:06:02 PM
20. עשור בחיי דניאלה זהבה שרפי 12/16/2018 9:30:46 PM
19. עשור בחיי דניאלה Dolev Shaul 12/15/2018 1:27:40 PM
18. עשור בחיי דניאלה גלית 12/13/2018 6:44:32 PM
17. עשור בחיי דניאלה אייל 11/30/2018 1:42:27 PM
16. עשור בחיי דניאלה דוד קהירי 11/26/2018 5:33:18 AM
15. עשור בחיי דניאלה מרים יוסף 11/17/2018 10:44:18 PM
14. דניאלה בגוב האריות אסף 11/15/2018 12:24:03 PM
13. עשור בחיי דניאלה דודו 9/12/2018 6:14:04 PM
12. עשור בחייה של דניאלה שיר1310 8/12/2018 3:31:55 PM
11. עשור בחייה של דניאלה משה 8/12/2018 3:13:07 PM
10. עשור בחייה של דניאלה אלי 8/12/2018 2:00:05 PM
9. עשור בחייה של דניאלה אלי 8/12/2018 1:58:25 PM
8. עשור בחיי דניאלה זהבה שושו 7/11/2018 7:36:40 AM
7. עשור לדניאלה לאה דאלי 6/12/2018 8:43:43 PM
6. עשור בחיי דניאלה יואב גבריאל 6/12/2018 8:24:50 AM
5. עשור בחיי דניאלה שאול בר יוסף 6/11/2018 11:10:48 PM
4. 10 יעקב 6/11/2018 10:12:37 PM
3. 9 גילעד 6/11/2018 7:46:58 PM
2. עשור בחיי דניאל מאת רבקה ראובן גבאיאל הרצל גבריאל 5/12/2018 10:48:13 PM
1. עשור בחיי דניאלה רחל 3/12/2018 8:37:15 PM
אודותינו שאלות ותשובות פורום
צייד ספרים דרוג ספרים שירה
כתבי עת איך לפרסם? חיפוש יצירות
שלום אורח
שם משתמש
סיסמא
שכחת סיסמא? לחץ כאן
משתמש חדש? לחץ כאן
© כל הזכויות שמורות לכתב ווב הוצאה לאור בע"מ נבנה על ידי EKDESIGN ע"י ekdesign