books-462579_1920.jpg

אלי שרייבר (חתולי)

סופר, מתרגם וסטיריקן ישראלי. נולד בירושלים ב-1942. למד תיאטרון ופילוסופיה בתל אביב. כתב לתוכנית הטלוויזיה ניקוי ראש ולמוסף הסאטירי דבר אחר של העתון דבר. כמו כן, כתב את המחזות 'הקורקבן' (1972), 'חיים חיים' (1974), 'בלוף' (1976) ו'מעשה בטייס' (1987). 

שרייבר מרבה להשתמש בציניות ובהומור שחור; בספר 'הס פן תעיר' מתוארת הקמה של מחנה השמדה משוחזר בישראל בתור אטרקציה תיירותית. לעתים הוא כותב על תקופת התנ"ך: ב'השדה והמערה אשר בו' מתוארים האירועים שמאחורי סיפור רכישת מערת המכפלה וב'מטיאס' חלק מהעלילה הוא על שלמה המלך. לעתים קרובות ישנה עלילה מקבילה לסיפור המרכזי (כמו ב'יאוש מדעת' ו'השדה והמערה אשר בו'). 

בכמה מספריו הוא מתאר תוך כדי הסיפור את תהליך כתיבתו כביכול (כמו ב'שווייצריה', 'מטיאס' ו'עורצח'). לעתים מופיע אצלו ויכוח עצמי על צורת הכתיבה הנכונה תוך כדי מבט אירוני מאוד על הכתיבה ועל עצמו. עוד מאפיין בכתיבתו היא שלעתים המספר אינו יצור אנושי; ב'הס פן תעיר' חלק מהרומן מסופר על ידי ציפור וב'השדה והמערה אשר בו' חלק מסופר על ידי תאי סרטן שמתפשטים בגוף הגיבור. בספריו יש מבט בקורתי מאוד על החברה הישראלית ובעיותיה, תוך שימוש בדמויות אנטי הירואיות ודיאלוגים עוקצניים. 

מלבד ספרי הפרוזה שלו הוא כתב שני ספרים הומוריסטים: 'תוגת אמך' (שירים לא חינוכיים לילדים) ו'אבא אמא מותו כבר' (קטעים עם אופי מקברי על יחסי הורים זקנים עם ילדיהם המבוגרים). 

תרגם מאנגלית את 'הדורבן' של ג'וליאן ברנס, 'כל היום חצות הליל' של חניף קוריישי, 'נוכרי' של אדורם קלר, 'כפר אשמדים' של אנטוני הורביץ ו'רעידת זמן' של קורט וונגוט. 

אלי שרייבר.jpg

ספרים בהוצאת כתב: