top of page
אנתולוגיות.png

תחרות הסיפור הקצר – 2023 - משברים

טוסקנה רמבל

יואב ספורן

יום בהיר ושטוף שמש קיבל את באי הפסטיבל שנערך כל שנה במדרונות המערביים של העיירה הטוסקנית הרגועה. ילדים ומבוגרים גדשו את המדרונות במשחקי חברה שונים וקבוצת נערים התחפפה לה אל היער הסמוך כדי לעשן ולשתות בחברותה אסורה, הם הגיעו לרחבה קטנה והתיישבו להם ליד תלולית קטנה והחלו לעשן ולשתות, אחד הכלבים של החבורה החל לרחרח את התלולית בלחץ גובר והולך והחל לחפור במרץ , הנערים הביטו בו בסקרנות ולאחר כמה דקות של חפירה אינטנסיבית התגלתה רגל קדמית של כלב, עוד דקות ספורות עברו והתגלה ראשו המרוסק וקולר אדום עם נעצי ברזל שתגית תלויה בקצהו, אחד הנערים התקרב והתכופף "הי זה לא הכלב של....."

 

הוא התעורר במיטתו שטוף זיעה ,מתנשף בכבדות ובמוחו נטועה בהלה גדולה.

מחשבותיו נדדו לטוסקנה.....

 

גלגליו של מטוס הבואינג  התחככו  במסלול הנחיתה פיומצ'ינו רומא  והמטוס התגלגל על המסלול לכיוון עצירה מוחלטת .

הם ירדו מן המטוס בהתרגשות השמורה לכל זוג שמגיע לחופשה באירופה , לבדו בלי תוספות.

הגבר בן ה-50  וזוגתו בת ה- 48   פסעו לכיוון בקורת הדרכונים ולאחר ההליך הקצר יחסית ,ניגשו לאסוף את המזוודות מן הקרוסלה המסתובבת , אמנם הכול נראה להם זר וחדש אך הם הצליחו ללא בעיות מיוחדות להגיע לדלפק חברת השכרת הרכב.

המרצדס הכסופה חיכתה במגרש החנייה הגדול שטופה ומתודלקת ,ולאחר התאפסות קלה על הכיוונים הם יצאו בנסיעה איטית במבוך הקומות עד ליציאה מהטרמינל והחוצה אל הכביש המהיר, בעזרתה האדיבה של האישה בעלת המבטא הבריטי בתוכנת הג.פי.אס.

הכביש היה עמוס והחל לרדת גשם קל שהתגבר ,אבל הם ישבו להם ברכב  היציב ונהנו מכל פיסת נוף שחלפה על פניהם בדרך צפונה לטוסקנה.

הנופים הלכו ונעשו יותר ירוקים ופתוחים  ולאחר כשעתיים הם הגיעו לאזור כפרי, עיירות קטנות, גפנים , יערות ובתים מבודדים מחוברים בכבישים צרים ורומנטיים. 

מתחם החווה הכיל חצר דשא גדולה מוקפת בבתי אבן יפים בגדלים שונים , בעל החווה גבר נאה  כבן 70 בעל רעמת שיער לבנה ומרשימה ,קיבל אותם בסבר פנים יפות והראה להם את הדירה המקסימה ,  את הבריכה החיצונית הקטנה  וכמה הסברים פשוטים הקשורים להתנהלות היום יומית באזור.

הערב החל לרדת ולאחר התארגנות קצרה בדירה  ומקלחת חמה הם יצאו לעיירה הסמוכה למסעדת גורמה כפרית קטנה ורומנטית, שם אכלו מאכלים טוסקנים טיפוסיים מלווים ביין מקומי משובח וקינחו בקפה, עוגה וליקר תוצרת בית.

האישה נהגה חזרה לדירה, עודף האלכוהול בדמו לא אפשר לו לנהוג בבטיחות ולאחר כעשר דקות הם הגיעו לדירה הקסומה ונפלו סחוטים על המיטה הרחבה והגבוהה.

ערפילים של בוקר החלו לחדור דרך תריסי העץ העבים והגבר יצא החוצה אל האוויר הטוסקני  הקריר ,לבוש בבגדי ספורט מהודקים ,והחל לנוע על הכביש הצר  שהתפתל מן החווה לכיוון החווה הבאה כשהוא עובר בעצי ברוש גבוהים וסבוכים.

השמש עדיין לא יצאה ,הראות הייתה  מוגבלת ונפש חיה לא נראתה למרחקים, כאשר הוא הגיע אל בית החווה הראשון על הדרך, קול נביחת כלב נשמע מן החווה והוא קצת נידרך והמשיך בדרכו בריצה קלה ואיטית ,שבוחנת את הסביבה החדשה בסקרנות וזהירות טבעית של אדם בעל עבר צבאי.

החווה הבאה הייתה מרוחקת כקילומטר נוסף ואחריה התפרס יער רחב וסבוך שהקיף את הכביש מכל עבר, עיניו הבחינו בתנועה ביער משמאלו , במרחק של כשלושים מטרים יצא אל הכביש צבי גדול ומרשים והביט אל הגבר המתקרב בסקרנות, הגבר המשיך להתקרב והופתע מכך שהצבי לא התרגש במיוחד ,ורק במרחק של כשבעה מטרים לערך סב על עקביו  בקפיצה קלילה ונעלם  בתוך היער הצפוף.

האפליקציה בתוכנת הטלפון החכם הודיע על מרחק של שלושה קילומטר כאשר הכביש נפתח אל ודיות חרושות,  גושי אדמה גדולים משני צידיו, לפתע נשמע קולו של פיצוץ עמום שלאוזניו לא היה זר והקפיץ אותו מיד במקומו, רובה פלט קליע אי שם במרחב והוא ניסה לפענח את הכיוון ממנו נשמע. נשמעו עוד מספר יריות והוא הבין מייד שזהו רובה צייד. כשהגיע לקצה יער סבוך נוסף הוא סב על עקביו והחל לרוץ חזרה על הכביש, במדרון שמימינו במרחק של כמאתיים מטרים הוא הבחין בגבר גדול בלבוש  חום שרובה בידיו מלווה בכלב, יוצא מקצהו של היער ופוסע באיטיות על גושי האדמה הגדולים.

 הצייד נעמד והיפנה את מבטו למעלה אל הכביש והבחין בו ,לגבר היה ברור שהוא בולט מאוד עם חולצת הנייקי הצהובה והזוהרת שלבש, בגלל המרחק הוא לא הצליח להבחין בתווי פניו של הצייד ,זה התאים לו ,הוא הפנה את מבטו והמשיך בריצתו עד שהגיע לבית החווה.

במהלך היום טיילו בטוסקנה הקסומה ,ארצו,קורטונה והוא שכח לחלוטין את ריצת הבוקר. הנופים המופלאים,האיטלקים החמודים ,האוכל המצוין הפכו את היום כולו לחוויה בלתי נשכחת.

 לקראת ערב חזרו לחווה לאחר שעצרו בדרך באחד ממרכזי הקניות ומלאו את המקרר בכל טוב שמציעה טוסקנה,  פיקורינו, פרושוטו, יין, בגט  והכינו לעצמם ארוחת ערב רומנטית ומהנה ותכננו את יום המחר  בהתלהבות רבה. בעל החווה הסימפטי הגיע עם עוגה שאפתה אשתו וניהל עימם שיחה קצרה ,לשאלתו על הציידים ענה לו שבאזור יש היתר צייד בעונה מסוימת ובשעות מוגדרות של הבוקר.

 

עם בוקר יצא שוב לריצתו וחשב על אדי האלכוהול שעדיין פעמו בו  שהאוויר הטוסקני הקר והריצה ינדפו מגופו.

ביציאה מן החווה נזכר בריצת האתמול ובדרך עפר סמוכה הבחין בעץ גדול שנגזם לא מזמן ושלמרגלותיו מונחים ענפים רבים, הוא בחר לו ענף מתאים ,שקל אותו בידו ואהב את מגע העץ הלא מעובד בידו, קצהו של הענף היה בעל ענפי זיז שאותם קיצר ,פנה חזרה לכביש והחל באותה ריצה איטית וקלה בדרך שכבר ידועה לו.

רעשי יריות הרובים נשמעו שוב אבל הפעם נשמעו רחוקים והוא המשיך בריצתו והפעם אף האריך ועבר בקילומטר נוסף את הנקודה מאתמול. 

 

הימים הבאים נמשכו להם בשגרה מהנה של חופשה רומנטית במקום קסום, ריצת בוקר , טיולי כוכב בעיירות קטנות ומוקפדות, הרבה הליכות רגליות , בתי קפה , מסעדות ונופים שאפשר לגמוע מהם בלי סוף.

בלילה האחרון שלהם בחווה אחרי שחזרו מטיול רגוע באזור, אכלו פסטה מקומית, בהכנה עצמית בדירה ,מלווה בהרבה יין וישבו בחוץ באוויר הנקי לקפה וקינוח.

יום המחרת היה אמור להיות יומם האחרון בטוסקנה והתכנון היה לעבור בעוד עיירה בדרך לרומא ולכנוס לקראת לילה  לשדה התעופה. 

הוא קם בסביבות השעה חמש כאשר בחוץ עדיין היה חשוך, הגב קצת הציק לו אבל הוא החליט לצאת מוקדם יותר כדי לנצל את שעות הבוקר המנומנמות.

בחוץ היה קריר הוא לבש טרנינג קל על בגדי הספורט ,אסף את הענף והחל לנוע על הכביש האפלולי במסלולו הקבוע. לאחר שעבר את החווה הראשונה בדרך הבחין ברכב חבוט  מסוג פיאט פנדה 4*4 החונה בכניסה לשביל ששרשרת התלויה בין שני עמודים מונעת את הכניסה אליו, הרכב היה רכב טיפוסי של אנשי האזור והוא הבחין בציודים שונים מאחור ובשמיכה עבה המתוחה על המושב האחורי עבור הכלב, כנראה אחד מאותם ציידים אמר לעצמו והמשיך בכביש.

הראות עדיין הייתה מוגבלת .שהגיע לעיקול הכביש בו מתחיל היער הסבוך שמע את הירייה שהקפיצה אותו שוב, הפעם זה נשמע קרוב ,ממש קרוב, הצייד ירה שוב  והרעש העמום נספג בעצי היער הצפופים, לפתע כחמישים מטרים לפניו יצא מתוך היער צבי גדול שהתנדנד על רגליו וכשהתקרב אליו הבחין בסימני הירי על גופו, הצבי הפנה אליו את מבטו ובעיניו האפורות ניבטו אליו סופיות  המוות המתקרב  המלווה בכאב הפציעה ופחד של מצוקה קשה, הצבי חג על מקומו פסע מספר מטרים חזרה אל היער  ונפל אל תוך הסבך.  

כלב גדול הגיח מאחורי הצבי ,נעמד על מקומו ואז הבחין בגבר העומד על הכביש ללא תזוזה.

כשהבחין בכלב הוא התעשת מהמראה המקפיא של הצבי והחל לסגת בצעדים איטיים לאחור, הכלב הביט בו בעיניים זועמות וכמו שנורה מקנה תותח הוא פרץ לעברו בשעטה מהירה ועצבנית.

הוא היסס לשבריר שנייה כשראה את הכלב שועט לעברו ובהחלטה אינסטינקטיבית מהירה הוא זז לימינו ,הניף את הענף שבידיו ,ובתנועה אחת מדויקת הכה על ראשו של הכלב, זיז העץ החד ננעץ בראשו של הכלב ועוצמת המכה הפילה אותו לכביש ביבבה של כאב, הגבר נסוג צעד אחורה כשהענף העבה בידו והביט בבעתה בכלב, אשר קם על רגליו במהירות  ותקף שוב, הוא הניף את הענף שוב ושוב בחמת זעם מהולה בגידופים עד שראשו של הכלב נראה כעיסת בשר לא מזוהה והוא קרס סופית על הכביש מפרפר בגסיסה.

הוא הרים את ראשו מתנשף כולו בזעם אל תוך עיניו ההמומות של הצייד ,שיצא מן היער כשרובהו בידו.

פניו המזוקנות והחדות של הצייד התעוותו בזעם בלתי נשלט כשהבחין בכלבו מפרפר על הכביש ,הוא הגביה את רובה הצייד שבידו ולחץ על ההדק.

הוא עמד קפוא והמום  מול שני הקנים השחורים שהוגבהו מולו ובמוחו צעקה גדולה ("לא,לא,לא, לא יכול להיות") שלא הצליחה להזיזו ממקומו, רעש נקישת הפטיש צלצל באוזניו כצליל השכמה נוראי, "ריק,ריק " צעק הקול במוחו והצייד עיווה את פניו בהפתעה כשהבין שלא טען, הגבר סב לשמאל ופרץ בריצה מהירה אל תוך היער כשבזווית עינו הוא מבחין בצייד טוען מחדש, הוא רץ פנימה לתוך היער הצפוף ללא הבחנה כשענפים שורטים את רגליו והאדרנלין מכה ברקותיו בטירוף, מאחוריו נשמעה נקישה נוספת והדף הירי הפיל אותו לאדמה מלווה ברעש ענפים נשברים וצריבה ברגלו הימנית, הוא התגלגל לשיחים ואחז ברגלו, באור השחר החלש שחדר בין העצים הוא הבחין בצייד נע לעברו במהירות של אדם המכיר את סביבתו עד שנעמד מעליו, עיניו של הצייד נצצו בטירוף רצחני, בתנועה אינסטינקטיבית מהירה שכאבה בכל גופו הוא בעט בברכו של הצייד בכוח גדול שהכאיב ברגלו שלו, קפץ על רגליו  ובעט בידו המחזיקה ברובה, הרובה נפל לאדמה, נשמעה נקישה נוספת ומטען נוסף של כדוריות שחורות  נפלט אל החלל, הרעש הטריף אותו לחלוטין, הוא אחז בידיו של הצייד והחל לסובב אותו במהירות וכוח שרק פחד ואדרנלין יכולים לספק ואז שיחרר, הצייד הסתחרר, נחבט קשות בעץ סמוך וקרס אל הקרקע כשראשו נחבט באדמה בכבדות.

שקט מפתיע אפף את אוזניו שרק הלמות הדם הזורם בגופו נשמעים מבפנים, הוא התקרב אל הצייד השוכב על האדמה, התכופף  מתנשף והביט בו בהשתאות, גבר גדול ומוצק בשנות השישים המאוחרות שוכב ללא תנועה על האדמה הקרה כשדם זורם מגולגולתו.

המחשבות במוחו טסו במהירות מטורפת.

 כשהתרומם על רגליו כבר ידע בבהירות מה עליו לעשות.

הוא חיפש בכליו של הצייד ומצא בקבוק מים קטן, חזר אל הכביש במהירות וגרר את גופתו של הכלב אל השיחים, בעזרת בקבוק המים שטף היטב את שיירי דמו של הכלב מן הכביש והחל לגרור את גופתו בעזרת הקולר העבה אל עומק היער, במרחק של כמאה מטרים מצא תלולית אדמה ובמהירות חפר וקבר את הכלב בעומקה.

הוא חזר לצייד והחל לגרור אותו לכיוון הצבי ,למזלו המרחק לא היה גדול והוא הצליח למקם את גופתו במרחק סביר מן הצבי שיש בו קו ראייה.

הוא חזר אל מקום האירוע ובעזרת ענף מחק את כל העקבות בקרקע, אסף את הענף הגדול המגואל בדמו של הכלב וחזר לכביש. 

הוא נעמד על הכביש  מתנשף בכבדות והדופק החל להירגע בגופו, השחר החל להפציע  והוא החל להרגיש את הכאבים בגופו, רגליו היו שרוטות וחבולות , בירכו הימנית הוא הבחין בשריטה ארוכה , של אחת מכדוריות הרובה שדם זרזף ממנה, ברכיו כאבו, גבו כאב, ידיו היו מלוכלכות מאדמה והטרנינג היה מוכתם בדם ולכלוך. 

הוא הוריד את הטרנינג קשר אותו בחוזקה על מותניו אחז במקל ובבקבוק ופתח בריצה מהירה ,כעבור כעשרים דקות הגיע לפתח החווה, הוא הסתכל סביבו, הכול היה שקט ומנומנם, השעה הייתה שש וחצי והאור רק החל להיגלות, הוא נכנס בחרישיות לדירה ונעמד להקשיב, זוגתו עדיין ישנה,הוא מצא שקית ליד הכיור, הכניס לתוכה את הטרנינג המלוכלך, את גרביו שהיו בם שיירים של דם ואת הבקבוק הקטן, נעל סנדלים ויצא החוצה במהירות עם מפתחות המרצדס, בחנייה (בעזרת זוויות העץ של הפרגולה), שבר את הענף לכמה חלקים והכניס גם אותם לשקית, בתא המטען הרים את רצפת הלבד ודחף את השקית במקום השמור לגלגל החלופי ("מזל שחברות ההשכרה מוציאות אותו" חשב לעצמו).

הוא חזר לדירה ונכנס עם בגדיו מתחת לזרם המים החמים תוך שהוא שוטף את בגדיי הספורט מכל שיירים של  לכלוך.

שעה ארוכה עוד עמד מתחת לזרם המים החמים מעכל את שעבר עליו ומוחו מעבד את כל   האפשרויות.

הם ישבו לאכול ארוחת בוקר , בדומה לאלו שקיימו במהלך השבוע ,הוא לבש מכנסיי טרנינג ארוכים וסיפר לה, אחרי שהבחינה בשריטות בידיו שנפל במהלך ריצתו  ביער. 

הלחץ החל להתפתח בתוכו והוא ניסה בכל כוחו לשדר רוגע מחשבתו נדדה ליער: הינה מישהו מוצא את  גופתו של הצייד, חזיונות של מז"פ משטרתי שנובר במקום סביב הגופה הציפו אותו ולא נתנו לא מרגוע וכל צליל סביבו הקפיץ אותו ממקומו.

זוגתו הבחינה בלחצו (בהכירה אותו ידעה שתמיד לקראת סוף החופשה מגיע הלחץ) ושאלה אם ברצונו לצאת כבר לדרך והוא כמובן הסכים.

הם התארגנו במהירות , בעל הבית הגיע לסגירות סופיות ופרידה, הוא בחן את פניו של הגבר הכסוף וחיפש בהם שביב של מידע או תהייה ומצא בהם רק חמימות וצחוק.

הם נפרדו ויצאו לדרכם במרצדס הנעימה  ועלו על הכביש המהיר לכיוון רומא, הם נסעו כשעה עד לעיירה הבאה וכאשר עצרו בדרך לקפה ושירותים בתחנת הדלק, הוא ניצל את ההזדמנות וזרק את השקית באחד הפחים הגדולים בתחנה. 

הם ישבו בבית הקפה כששני מיניבוסים ושני רכבי שטח עמוסים בשוטרים ,הגיעו לתחנה ולרגע קפא בכיסאו. השוטרים שטפו את המסעדה במדיהם המוקפדים, הזמינו קפה והסתובבו ברחבי המרכול, ("תירגע כבר, הם לא קשורים אליך" לחש לעצמו חרישית וזז בכיסאו באי שקט).

לאחר כעשר דקות הם יצאו מן התחנה, השוטרים נופפו להם לשלום בחוץ והם המשיכו בדרכם לעיירה  הבאה שם הסתובבו עוד מספר שעות כשהוא מתאמץ בכל כוחו להסתיר את הלחץ האופף את חושיו.

כעבור כמה שעות כבר היו בדרך לשדה התעופה ולאחר הליך החזרת הרכב פנו להפקדת המזוודות והבדיקה הביטחונית, זיעה קרה הציפה אותו כשהשוטר במעבר הגבול בחן אותו אל מול דרכונו. 

ההמתנה לטיסה מרטה את עצביו וכאשר ישבו במטוס שהחל בהמראה הוא הרגיש רטוב כולו מזיעה (טיסות אצלו היו עניין טראומטי כך שזה נראה טבעי לזוגתו).

המטוס עלה מעל לעננים, התיישר  והחל בטיסה מזרחה מחוץ לגבולות איטליה.

 

גלגליו של מטוס הבואינג  התחככו  במסלול הנחיתה של בן גוריון תל אביב  ולאחר זמן קצר הגיעו כל הנוסעים לביקורת הדרכונים, ההליך הביומטרי היה קצר והם פסעו בביטחון של אנשים שהגיעו למקום מוכר ובטוח, לכיוון קרוסלת המזוודות, אספו את מזוודותיהם ופנו לדלתות היציאה של הטרמינל שם חיכה להם חבר שהחזיר אותם לביתם. 

לקח להם עוד כמה שעות להתארגן בבית, ילדים,מתנות, סידור והתאפסות.

לקראת לילה הוא התיישב על המחשב והחל לגלוש בדפיי החדשות השונים, לאחר חיפוש דיי ממוקד מצא ידיעה מאיטליה שתפסה מייד את עיניו,צייד  נמצא ללא רוח חיים ביער בטוסקנה כשרובהו לצידו ובמרחק קצר נמצא צבי ירוי , משטרת המחוז  משערת לאחר החקירה שהצייד ירה בצבי ,איבד את שיווי משקלו ונחבט בראשו , האיש מוכר בקהילתו כחוואי עצבני שהסתכסך לא פעם עם שכניו. כלבו הנאמן של החוואי לא נמצא , ומשפחתו מחפשת אחריו וטוענת שהחוואי היה בכושר מצוין ובעל וניסיון בהליכת שטח כך שלא יתכן שסתם מעד.

לילה ירד ,הם עלו לישון והתמוטטו בעייפות  במיטה...

רק חברים רשומים יכולים לדרג את הסיפורים. ניתן להרשם או להכנס לחשבונך בראש הדף.

דירוגים

הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

דיטרה ועפר

ריימונד קרבר כנראה גר בבית זית.
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

מאיה

מותח ומרתק
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

דפנה

עוצר נשימה
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

יוסי

מותח, מרתק ,ריאליסטי
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

מיכל אילן

הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

שני

סיפור מעולה מרגש ומסקרן מאוד מאוד אהבתי
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

תום

מדהים!!!!
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

רפי. השכל

סיפור מרתק שהצליח למרות המצאותי על כיסא להעביר אותי כאילו משוטט אני במרחבי טוסקונה
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

נטע

הסיפור תופס אותך מהרגע הראשון!!
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

עדי

הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

דני

מותח ומרתק
הדירוג הממוצא הוא 5 מתוך 5

נדב

מדהים!!!
bottom of page