אור וצל

גיל גולן

החול על שפת הים במונטנגרו היה רך ונעים. הייתי האישה היחידה בחוף. פרשתי מגבת גדולה ועצמתי עיניי. מתנתקת מהחום, רחוקה. ראשי ריק ממחשבות. נסחפת, שוקעת...
לפתע חשתי צל על פניי. חשבתי שזה אדם שעובר על ידי. אבל הצל נשאר. פקחתי עיניי באי רצון. הצלתי עליהן כדי לא להסתנוור. זה היה בחור צעיר, בערך בגילי. הוא היה רציני כשאמר לי בתקיפות באנגלית במבטא זר:
-את לא יכולה להישאר כאן.
-למה? מי אתה?
-פשוט קומי ולכי מכאן!
טון דיבורו היה גס ולא נעים. עדיין הייתי שקועה באווירה הרגועה של החוף.
-אני לא מבינה. מה אתה רוצה ממני?
-את לא מבינה אנגלית?
הוא ניסה להרים אותי מהחול בכוח. קמתי במהירות, אספתי את חפציי ונסתי מהמקום בבהלה.
רצתי כאחוזת אמוק כדי להתרחק כמה שיותר מהחוף. כשהגעתי למרכז העיר נרגעתי ועברתי להליכה. אבל הצעיר התוקפן טרד את מנוחתי. בימים הקרובים לא אלך אל החוף, החלטתי. היות והייתי בגפי, החלטתי לא להסתכן ולא להיקלע למצבים מאיימים.
זה ארע ביום הראשון שלי בחו"ל. הגעתי למונטנגרו בהחלטה של הרגע האחרון. עליתי על הטיסה הראשונה שמצאתי לחו"ל, לא היה חשוב לי לאן.הייתי בדיוק לאחר סיום קשר עם אדם שמצד אחד נכנס לי לנשמה, ומצד שני כבר לא יכולתי לסבול את נוכחותו. ברק היה גבר נאה,משכיל ומעניין. יכולנו לשוחח שעות על נושאים אהובים עלינו כמו ספרות, שפות והתנהגות. הוא היה מסוגל ממש לקרוא אותי: לדעת מה מעניין אותי ומה לא. לא השתעממנו לרגע.
גם במיטה היה נהדר. הוא היה מתחשב,רומנטי ואף פעם לא חסר סבלנות. עברו עלינו חודשים מלאי תשוקה ורגש. עד שגיליתי ביום בהיר אחד שאני לא האישה היחידה בחייו. לא התעמתי איתו. האמת הכאיבה לי דיה. הוא ניסה ליצור איתי קשר,אולם עשיתי הכול כדי שלא יצליח. החופשה במונטנגרו נראתה לי הצלה של ממש.
בערב כשישבתי במלון ,מנסה לעכל את מה שקרה בחוף. החלטתי לשכוח את הבחור התוקפן ולהתחיל ליהנות. בסמוך למלון הבחנתי בפאב נעים למראה ואחרי ארוחת הערב במלון , התלבשתי בחולצה אוורירית ובחצאית צמודה בצבע ארגמן הוספתי לתלבושת זוג עגילי אודם ונעלי עקב דק אדומות ויצאתי לבלות בפאב. ישבתי בפינה אפלולית ולגמתי קוקטייל משיב נפש. המקום החל להתמלא בצעירים ובצעירות מצחקקים שפלשו למקום בשטף דיבורם המהיר ובצחוק ופטפטו בעליצות. נשענתי לאחור והפקרתי את גוי למושב הנוח. עכשיו מתחילים החיים הטובים! עצמתי את עיניי,מתמכרת לקצב המוסיקה החושני. הרגשתי כל כך טוב עם עצמי במקום הזר . כשפקחתי את עיניי , חשתי שמישהו נועץ בי מבטים ישירים. למרות האפלולית ששררה בפאב, הבחנתי בו היטב וקלטתי שזהו הבחור ההוא מהחוף! ליבי החיש פעמיו. מה אעשה? ואם הוא ינסה שוב להתנהג באלימות כלפיי? לפחות יש פה עוד אנשים שיוכלו להזעיק משטרה,התנחמתי. ניסיתי להסב פניי כדי שיפסיק לבחון אותי כל הזמן. כבר חשבתי לקום ולברוח משם. ואז, לתדהמתי הרבה,הוא קם והתקרב אל שולחני. מרוב בהלה לא יכולתי לזוז.
להפתעתי,הבחור שהתקרב אלי כלל לא נראה מאיים. הוא חייך אלי! חשבתי שאולי טעיתי בזיהוי. אולי זה רק מישהו דומה לו? אבל כשהוא פתח את פיו זיהיתי את קולו ואת המבטא הזר שלו.
-שלום. אני מצטער על מה שקרה היום. אני באמת לא הייתי בסדר. אני קארל, והושיט את ידו.
-היי,אמרתי בהיסוס. אני דניאל. אך לא הושטתי את ידי.
-אני מבין שאת קצת פוחדת, אבל אל תדאגי.
אבל אני עדיין לא נרגעתי.
-אז מה קרה לך בחוף? דרשתי לדעת.
-אני באמת חייב להסביר. אבל קודם תירגעי בבקשה. הפציר . נשמתי עמוקות. קארל החל לספר את סיפורו.
נולדתי בסירה רעועה, וכל חיי אני חי בים. הוריי אנשים עניים ויש לי חמישה אחים. אבי דייג פשוט שעובד קשה כדי לפרנס את המשפחה. לפני כחצי שנה נחטפתי על ידי אנשי מאפייה מקומיים שדרשו שאעבוד בשבילם. בתחילה התנגדתי אבל הבנתי שאין לי ברירה. התחלתי לעבוד אצלם כשאני נתון למעקב כמעט כל הזמן.תפקידי לפתות תיירות צעירות יפות ובודדות ולהביאן אליהם. הם סוחטים ומאיימים עליהן כדי שיעבדו עבורם. אני מתבייש וכל הזמן אני חושב מה לעשות כדי לצאת מהמצב הזה. במקרה זה ערב חופשי שלי. יכול להיות שמישהו פה עוקב אחריי. עכשיו את מבינה למה גירשתי אותך מהחוף היום? למעשה, סיכנתי את עצמי כדי להציל אותך מידיהם.
פי נשאר פעור. איזה סיפור יש לבחור הזה! אבל עדיין הייתי חשדנית .
קארל תלה בי עיניים שואלות.
-תראה,אני עדיין לא יודעת מה לחשוב. אם זה נכון כל מה שסיפרת לי, אז אתה בסכנה גם כעת, ואם כך, אז גם אני. אולי מוטב שכל אחד ילך לדרכו? הבטתי סביבי בחשש.
-לא...אמר קארל בתחינה : את מוצאת חן בעיניי. אני רוצה להכיר אותך. נכון שזה מסוכן ונצטרך להיפגש בסתר . אז מה את אומרת? יצר ההרפתקה שלי התעורר. הבטתי בו שוב , הוא היה גבר מושך, עורו שחום עיניו ירוקות מבען עמוק ומהפנט וקולו הרך נעם לאוזניי. הייתי בודדה וליבי השבור נזקק לתשומת לב גברית מחמיאה.
-אני צריכה לחשוב על זה. נדבר מחר. החלפנו מספרי פלאפון.
כשהייתי בחדרי המחשבות סחררו את ראשי כנחיל דבורים. הרי באתי לכאן כדי להירגע,ולשכוח, והנה אני מעורבת באיזושהי הרפתקה עם קארל. אמרתי לעצמי שעלי להיות זהירה .
ביליתי בוקר מהנה בבריכת המלון לאחר ששמעתי שאורבים לצעירות נאות בחופים, חששתי לרדת בגפי אל החוף. בצהריים, קארל התקשר קבענו שניפגש מחר בערב בבית קפה צדדי. שמתי לב שכלל לא חשבתי על ברק. זה סימן טוב. מה שהעסיק אותי היה מה אלבש. בחרתי בחולצה פשוטה ובמכנסי ג'ינס. בערב נפגשנו בבית הקפה שהיה אפלולי. הוא כבר היה שם.קם לקראתי לבוש כמובני בחולצת טריקו הדוקה לבנה שהדגישה שרירי זרוע נפוחים ואת גוון עורו השזוף ומכנסי ג'ינס כחולים שהדגישו ירכיו החזקות. סביב קצות שפתיו המלאות נראו קמטים קלים של מתח. עצרתי לרגע את נשימתי לא זכרתי שהוא כל כך מושך. קארל הביט בי מכף רגל ועד ראש והתחייך. נראה שמה שראה מולו מצא חן בעיניו. בהדרגה הוא נרגע. שוחחנו בחופשיות והשיחה זרמה. סיפרתי לו על החיים בישראל והוא מצידו שתה וחייך אלי בחום. כשנפרדנו התחבקנו קלות וחשתי את ריחו הגברי ממלא את נחיריי בבושם עדין. נפגשנו מספר פעמים, לקפה, לארוחה. הבנתי שהוא נמצא במלכוד ושהוא מחפש מוצא מהמצב שנקלע אליו. אולי אוכל לעזור לו במשהו,חשבתי. המשיכה בינינו התגברה בהתמדה. מדי פעם אחזנו זה בכף ידו של האחר וגלי עונג חלפו בגופי.
נפגשנו רק בלילות. רציתי לפגוש אותו באור יום, לטייל על שפת הים או בעיר. באחד הלילות, קארל הציע שנלך לטייל על שפת הים במקום שנראה לו בטוח. שמחתי. את כבר נמצאת עמוק בהרפתקה הזו, אמרתי לעצמי. ואת נהנית. נפגשנו ליד מלוני והמשכנו אל החוף. לבשתי שמלה חושפנית ומצב רוחי היה קליל ומשוחרר. כשאחז במותניי, הרגשתי שאני נמצאת בידיים טובות. הלכנו ברגל,חבוקים, חלצנו נעליים והלכנו על החול הרטוב כשהמים מלחכים את כפות רגלינו. זה היה לילה אביבי וחמים. ,בלי לדבר הרבה התפשטנו לחלוטין תוך שאנו מגניבים מבטים סקרניים זה אל גופו של האחר ורצנו למים בצהלה כשני ילדים. השתכשכנו והשתובבנו.הרגשתי איך כל המתח של התקופה האחרונה מתפוגג.קארל הסתכל לי בעיניים ואמר לי שאני יפה. התחבקנו במים חיבוק רומנטי. הרגשתי את גופו משתוקק אלי וגם גופי הגיב לקרבתו. יצאנו מהמים אוחזים זה בזו בשקיקה. רק גופינו דיבר. זה היה מגע חלומי,רווי רגש. לא שבענו זה מזו. כבר לא ידעתי את נפשי. תחת השמים המכוכבים עשינו אהבה.
כשחזרתי לחדרי במלון הייתי עדיין תחת הרושם של החוויה הרומנטית , מרחפת. האם אני מתאהבת בו? אחרי דקות ספורות הוא התקשר,אמר שקורה לו משהו נפלא ולחש מילות אהבה. לקח לי זמן רב עד שנרדמתי, הייתי נרגשת.
הקרבה בינינו הלכה והעמיקה.נזהרנו בפגישותינו הליליות וקארל ווידא כל הזמן שלא עוקבים אחרינו. הצעתי לו להתלונן במשטרה,אולם הוא הסביר לי בפחד שהיו מעטים שהתלוננו, אך הדבר עלה להם ביוקר. הוא סרב לפרט.
נותרו לי עוד יומיים לטיסה בחזרה לישראל. היינו מודעים עד לכאב לפרידה המתקרבת. בחיוכנו נמסך גוון של עצב. בליטופנו היה מן הייאוש.
ביום הטיסה קארל ליווה אותי אל שדה התעופה. אני נסעתי במונית וקארל עקב אחרי המונית ברכבו מרחוק. אבל ידעתי שהוא שם. כמעט לא ראיתי את הים מתחתינו בזמן שהמטוס המריא מפני שעיניי מלאו דמעות. ידענו היטב שזו הפעם האחרונה שנתראה . קארל ידע שגם שיחות טלפון עתידיות עלולות לעלות לו בחייו.

חזרתי לישראל לגלות שהתקבלתי למשרה בעיר אחרת. עברתי ללא היסוס מוחקת את הזכרונות הרעים וגם הטובים ממערכת היחסים עם ברק הבוגדני. הייתי נחושה להתחיל מחדש. אולם העתיד צפן עבורי הפתעה נוספת. כעבור תשעה חודשים נולד בני האהוב גל , וכמו אביו גם לו עינים ירוקות מהפנטות גוון עור שחום וחיוך כובש לב.

סוף

דירוג הסיפור

רק חברים רשומים יכולים לדרג, יש  להתחבר / להרשם בראש העמוד

אדווה אבנר

הסיפור קסום ומותח עד הרגע האחרון.
הכותבת בחרה בנושא חשוב, הנמצא בלב לבה של החברה הישראלית.
יישר כוח ובהצלחה!

אסף ראובן

סיפור מרתק, הזדהיתי עם הגיבור והמסע המטלטל שלו אל נבחי הפוסט טראומה. השימוש בים כסימבול מרפא נשזר בצורה עדינה ומוסיפה יותר עומק ואמינות לעלילה.
סיפור מצויין

תחיה ארזי

סיפור קצר קריא, כתוב בשפה רהוטה שלא סוטה מהנרטיב שלו ומוליך אותנו, הקוראים בקצב מהיר אל הפואנטה המפתיעה כל כך בסוף. אהבתי ונהנתי מאוד לקרוא. מאחלת לסופרת הצלחה בעולם הכתיבה, שהיא כה מטיבה להלך בו.

אייל ראובן

סיפור סוחף וקולח! הסיפור מתאר את נועזותו של חייל פוסט טראומטי אשר בוחר לסכן את חייו ולהציל מישהי אחרת בעוד שהצלתה מצילה אותו מלאבד את חייו. הכתיבה התיאורית מדהימה, מאפשרת להתחבר לדמויות "ולהכיר" אותן על אף שזה סיפור קצר... ההתרה לקראת סופו של הסיפור הופכת את הסיפור לעוד יותר מציאותי וריאליסטי ומנפצת את ציפיות הקהל. כתיבה נהדרת!

יונתן שמש

סיפור מעולה

יצחקי רחל

ספור מרגש מאוד על התמודדות של חייל צה"ל שהיה מפקד נערץ על חייליו ובחור משכמו ומעלה המתמודד עם פוסט טראומה, הספור מתאר את החייל שמציל בחורה מטביעה שבעצם הצלתה מציל את חייו הוא. הספור מרתק מתחילתו ועד סופו.

יואב גבריאל

סיפור מרגש עם סוף אופטימי המבטא את בעיית נפגעי בפוסט טראומה.

לאה דאלי

סיפור כתוב בשפה קולחת ומענינת

בר יוסף שאול

סיפור מרתק ומרגש. כתוב בטוב טעם עם מתח מתמיד שמדרבן לקרא עד הסוף. נושא כאוב שלאחרונה עולה לכותרות מבלי שהממונים עליו יעשו משהו לתיקונו. תיאורים יפים של הנוף, המקום והאנשים הפועלים. נהניתי מאוד מהכתיבה הרהוטה והזורמת. רבקה סופרת מעולה.

גבריאל אלי

סיפור טרגי עם סוף טוב, מוגש בטוב טעם, מעלה עם הרבה רגשות בעיה כאובה
בטיפול בנפגעי פוסט טראומה שמצויים בבדידות, מסוגרים מאחורי חומות ועם מחשבות
אובדניות.

אביגיל

באת אלי מן הים, באת אלי ממעמקים
אמירה חזקה

ליזרוב יקוטיאל שחורי

סיפור נהדר , הכותבת מצליחה לשמר מתח ועניין לאורך כל הסיפור , יש תיאור מאוד מדוייק של חווית הפוסטראומה, הסוף מציאותי ולא מתחנף לקהל..