
תחרות הסיפור הקצר – 2025 - הגשמה ומימוש
הבלדה על זקן ארוך
סיגי פרנקל
בעידן שבו החברה שסועה, הקצוות נמתחים רחוק יותר, והיכולת להכיל דעה שונה, אמונה אחרת או אורח חיים זר – הולכת ונשחקת, הבלדה על “זקן ארוך” מציעה תקווה אחרת.
מאחורי סיפור הומוריסטי על שכן חטטן ואדם יוצא דופן, מסתתרת קריאה עמוקה – להגן על השקט הפנימי שלנו מרעשי הרקע והסביבה, ולהחזיר לחיינו את הכבוד ההדדי.
התקווה האמיתית היא לחברה שבה כל אחד יוכל להיות נאמן לעצמו, לאמונותיו והרגליו, מבלי לפגוע בזולתו. חברה שבה שוני אינו איום אלא מרחב לצמיחה.
הַבָּלָדָה עַל זָקָן אָרֹךְ/ סִיג פְרֶנְקֶל
מַסָּע מְחֻיָּךְ אֶל הַחֹפֶשׁ הַפְּנִימִי
ועַל אֵיךְ הַהַגְשָׁמָה מַתְחִילָה,
כְּשֶׁנּוֹתְנִים לַחַיִּים לִזְרֹם בְּפַשְׁטוּת
בְּלִי לְהִתְעַכֵּב עַל כָּל פְּרָט וְעַל כָל שְׁטוּת
נִכְנַס בַּרְנָשׁ לְבֵית מִרְקַחַת
זָקָן אָרֹךְ, רֹאשׁוֹ קָרַחַת
בַּיָּד מַחֲזִיק שַׂקִּית עִם לֶפֶת
בִּקֵּשׁ לִקְנוֹת קְרֵם לַקַּרְקֶפֶת
מִפֹּה לְשָׁם הִתְחִיל דִּבּוּר
וְאָז סִפֵּר לָנוּ סִפּוּר
סִפּוּר עַל הַזָּקָן שֶׁלּוֹ
לְכָל מָקוֹם הוֹלֵךְ אִתּוֹ
שָׁנִים אוֹתוֹ הוּא מְטַפֵּחַ
מְיַבֵּשׁ בַּפֵן וּמֵנַּפֵּחַ
מֵעַצֵּב כָּל שְׂעָרָהּ וּשְׂעָרָהּ
שֶׁחָלִילָה,לֹא תָּזוּז הִיא
מִמְּקוֹמָהּ
אִתּוֹ הוֹלֵךְ הוּא לִקְנִיּוֹת,
אִתּוֹ הוֹלֵךְ לָעֲבוֹדָה
וּבַלֵּילוֹת בְּכֳּפִּיּוֹת
נִרְדָּמִים בְּיַחַד בַּמִּטָּה
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד אָרוּר
נִכְנַס יְחֶזְקֵאל לַסִּפּוּר
יְחֶזְקֵאל הוּא שָׁכֵן סַקְרָן
דּוֹחֵף תָּ'אָף לְכָל עִנְיַן
וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ הַנָּ"ל
לְלֹא הִסּוּס בְּבִטָּחוֹן
"הֵיכָן אַתָּה מַנִּיחַ הַזָּקָן
כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ לִישֹׁן...?"
מֵאָז בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה
מִתַּחַת לֵשְׂמִיכָה וְכַּר
הָפַךְ זְקָנוֹ לִמְיֻּתָּר!
כִּי מִתְהַפֵּךְ בְּכָל צוּרָה
וְלֹא נוֹחָה לוֹ אַף תְּנוּחָה!
וְהַזָּקָן, שֶׁפַּעַם לוֹ הָיָה,
כְּאָח,כְּרֵעַ וְחָבֵר
הֵחֵל מַטְרִיד מְנוּחָתוֹ
וְלֵילוֹתָיו כָּךְ לְעַרְעֵר
"הֵיכָן כְּדַאי לָשִׂים
אֶת הַזָּקָן שֶׁעַל הַלֶּחִי?
אוּלַי כְּדַאי לִדְחֹף אוֹתוֹ
מִתַּחַת בֵּית הַשֶּׁחִי...?
לִישֹׁן פִּתְאוֹם לֹא נֹחַ עִם זָּקָן!
גַּם לֹא כְּשֶׁהוּא כָּרוּךְ סְבִיב הַיַּשְׁבָן
אוּלַי אֹכַל עַד אוֹר הַבֹּקֶר לְהִתְאַפֵּק
אִם אֲלַפֵּף אֶת הַזָּקָן סְבִיב הַמַּרְפֵּק...?"
וְכָךְ בֵּין הִרְהוּרִים וּנְדוּדֵי שֵׁנָה
צָפָה וְעוֹלֹה לָהּ
מַסְקָנָה אַחַת בְּרוּרָה,
שֶׁלֹּא תָּמִיד צָרִיךְ לָשִׂים לֵב
לְכָל פְּסִיק וּלְכָל פְּרָט
לְעִתִּים, נִחְיֶּה יוֹתֵר טוֹב עִם עַצְמֵנוּ
כְּשֶׁנְּתַפְקֵד עַל "אוֹטוֹמָט".
