"פחות מהכל שום דבר לא באמת יספיק..."

אמא שלי סיפרה לי שכשהייתי בן 4 הם לקחו אותי לאבחון. המאבחן שם אותי בחדר עם שולחן. על השולחן הוא הניח מרשמלו ואמר לי שהוא יוצא מהחדר ל 5 דקות. אם אתאפק ולא אוכל את המרשמלו הוא יביא לי אחד נוסף כשיחזור. 

מסתבר שרוב הילדים לא מצליחים להתאפק ואוכלים את המרשמלו. "ככה אמא שלי אמרה לי."
המשיך דן לספר לפסיכולוג. "היא סיפרה לי שאני אכלתי את המרשמלו אבל כשהמאבחן חזר הקאתי את המרשמלו מהפה ושמתי אותו ביד של המאבחן. אז קיבלתי 2 מרשמלו."

 

ואיך זה גורם לך להרגיש ?

 

דן חשב לעצמו, איך זה גורם לו להרגיש ? שבזבזתי 500 שקל על פסיכולוג עם שאלות טריוויה. איך זה גורם לי להרגיש ?

 

"ובכן... מרגיש קצת מוזר. מסתבר שאף ילד אחר מעולם לא אכל והקיא את המרשמלו במבחן."

קווי השעון הדיגיטלי התחלפו, שעת הטיפול נגמרה. 

"טוב אנחנו צריכים לסיים, זה יעלה 500 ₪."

דן הזדרז לשלם לפסיכולוג, וכבר שנייה אחרי זה עמד על שפת הכביש וסימן למונית. הוא מאחר בחצי שעה לעבודה.

הוא חיי בדירת חדר וחצי בעיר. בן 32, בקרוב 33, עדיין רווק לאכזבת אימו ואביו. שנה שלמה הוא חיפש עבודה ולאחרונה הוא סוף סוף התקבל לעבודה במשרד עורכי דין. העבודה נתנה לו תקווה, זהות. דן מאוד שאפתן. תמיד רוצה להשיג כמה שיותר ויותר מכולם, מכל השאר. הוא קיווה יום אחד להיות מנהל משרד עורכי דין גדול. משהו מכובד ויוקרתי. שיוכל לרצות את הוריו ואת תשוקתו להיות הכי מוצלח. אולי עכשיו עם העבודה הוא יוכל להתקדם בסולם התפקידים, אם רק ישקיע. ואולי ימצא בחורה להתחתן איתה ולהביא שלושה ילדים לעולם. כמו כולם. אז האמין שהוריו יהיו גאים בו.

דן לא היה מכוער, אבל הוא כן היה עם פנים עגולות. מעט נאה. מפאת גילו שיערו החום נעשה דליל מנעוריו. הוא התקשה עם הנתונים הללו למצוא בחורה שתישאר. בתחילת כל דייט ראשון הוא חש בשניות הראשונות של המפגש שהבחורה לא מעוניינת בו.

"תוכל לנסוע מהר אדוני." דן פקד עם מילות נימוס לעבר נהג המונית. "אני מאחר לעבודה". לא יקדמו אותי אם אפסיד את הפגישה עם הלקוח החדש. אולי אפילו יפטרו אותי.

אבל לא פיטרו אותו. עייף ומיואש הוא הגיע לדירה אחרי יום קשה וארוך. הוא איחר לפגישה בשעה, וכשהגיע הלקוח כבר היה בדרכו החוצה.

הטלפון של דן צלצל. "שלום מדברת רותי, ממשרד השידוכים. השארת לנו במייל תמונות וטקסט. תראה הטקסט עובר, קצת קיצרתי אבל הוא מספיק טוב. לגבי התמונות, אממ... יהיה לנו… יהיה לנו קשה להשיג לך שידוך עם הנתונים האלו. לצערי. אולי אם תוכל להוריד כמה קילוגרמים ולהתחטב, הסיכויים שלך למצוא בחורה לשידוך ישתפרו.

במקרה, אנחנו בסוכנות מוכרים ספר הרזייה חדש שיצא עם טכניקה חדשה להילחם במשקל. תרצה שנשלח לך ?"

דן ענה בכניעות: "כן זה בטח לא יכול להזיק.".

"מצויין, עד הערב זה אצלך בתיבת דואר. תשלם באשראי ?"

 

 

בכניסה לדירה בצבצה מעטפה חומה בתיבת הדואר שלו. הוא אסף את המעטפה ונכנס לדירה. הוא פשט מעצמו את התיק עבודה, את בגדיו, חגורתו והסתכל לתוך המעטפה.

'אההה זה בטח הספר הרזייה' נזכר דן. 

הוא קרע את המעטפה. בפנים היה הספר: "טכניקת ההרזייה הפלאית". 

באופן תמוהה לספר היו רק שני עמודים.

 

עמוד ראשון:

אזהרה! השימוש בטכניקת 'הרזיית פלאים' עלול לגרום לאסון.

 

עמוד שני:

במשך 100 הערבים הבאים יש לחזור על הטקסט הבא בזמן שכיבה במיטה.

'אני הוא הגוף שלי. אני שולט שליטה מלאה בגוף שלי. אני קיים בשליטה מוחלטת ללא סתירות ועכבות. אני האלוהים של הגוף שלי'.

אחרי שאספור 10 שניות דעתי תיכבה, אאבד הכרה וארדם. לאחר דקה של שינה גופי יתעורר. אבצע  400 שכיבות שמיכה ו 400 כפיפות בטן. 

בסיום האימון יחזור הגוף למיטה ויפול לשינה.

1 , 2, 3, 4, 5, 6.. ,7.. , 8 ,9, 10.

השעון המעורר צלצל. 09:15 בבוקר. דן התמתח וקם מהמיטה. גופו היא תפוס מעט והוא קלט בעיניו את ספר ההרזיה הפלאית מונח על המיטה לצד הכרית.

הוא התמתח ומתח את כל ידיו בקשת אל התקרה, ושוב, ולמטה ושוב למעלה. משם הלך לצחצח שיניים לקראת עוד יום משרדי בעבודה.

 

העבודה הייתה קשוחה, מתישה. דן הרגיש כלוא בכלא של מסמכים. משרד עורכי דין זה מאות אלפי ניירות של דפים מודפסים. ניירות וקלסרים מכל עבר הקיפו אותו בעבודה. חומות של נייר. הוא הרגיש שבמקום שהוא ישלוט בניירות הם שולטים בו, בירוקרטיה או משו כזה.

דן קיבץ יחדיו מספר מסמכים שקשורים לתיק גניבה והצתה, והכניס אותם לתוך הקלסר העמוס.

 

החלקים האהובים על דן בעבודה היו הארוחת צהריים וכשיום העבודה נגמר.

בארוחת צהריים היו יושבים כל עורכי הדין והמתמחים ביחד בחדר האוכל של המשרד.

מדברים, צוחקים ומעבירים מידע. מתווכים מידע. עורכי דין.

דן חשב על 7 טבעות הנישואין שהיו ל 7 מעמיתיו על היד כרגע בחדר האוכל. למה הם נשואים ואני עוד רווק ? תהה דן על בדידות גורלו.

לפתע קול הגיח מאחד הקולגות לדן. "דן דן, מה ההבדל בין עורך דין לנשר ?"

"נשר אממ לא יודע, מה ההבדל ? שניהם יונקים ?"

"הנשר עוזב אותך אחרי שאתה מת."

דן התפרץ בצחוק בלתי נשלט אל עבר הקולגה, ושפך את הכוס סודה אל עבר שולחן האוכל. הוא לא הצליח להפסיק לצחוק עד שהחליט לקחת את עצמו לשירותים שנייה ולשטוף את הצחוק המדבק הזה מהפנים. 

שעת האוכל נגמרה ודן חזר למשרד הקטן שלו מוקף בקלסרים וניירות, כלא של חוקים ובירוקרטיה ללא נשמה.

הבוס צלצל בטלפון המשרדי: "הלו דן, תקשיב אני צריך שתכין לי למחר את כל החומר על המקרה גניבה והצתה, מחר אנחנו פוגשים את הלקוחות וצריך שכל החומר יהיה מתויג."

"בסדר" דן השיב.

השעה בשעון כבר הייתה דקה לשש בערב, השעה שבה דן עוזב באופן קבוע את המשרד. הוא הכניס לתיק את הקלסר של תיק הגניבה והצתה.

הוא קיווה שיצליח לסיים את המשימה מהר בבית בערב שיהיה מוכן למחר.

הוא הניח את העט שלו על שולחן המשרד, נע לעבר דלתות המעלית המשרדיות, משם לתחנת האוטובוס ואל דירתו.

הוא שנא לאסוף מסמכים אבל ידע את החשיבות של מקרה הגניבה וההצתה לבוס, אלו היו לקוחות משלמים, כאלו שעליהם מבוססות ההכנסות של משרד עורכי הדין.

הזמן שט כשדן בדירתו, רואה טלוויזיה, אוכל, משחק בטלפון. ואז הגיעה השעה 10 בלילה ודן נזכר שעוד לא הכין את תיק התביעה לבוס שלו. צץ במוחו רעיון. אם אולי הוא קצת ישנה את מנטרת 'ספר ההרזייה הפלאית' אולי הוא יוכל לבצע את המטלה הזאת תוך כדי שינה. בלי מאמץ. דן לקח את הספר לידיו והתחיל לקרוא בליבו בקול רם:

 

'אני הוא הגוף שלי. אני שולט שליטה מלאה בגוף שלי. אני קיים בשליטה מוחלטת ללא סתירות ועכבות. אני האלוהים של הגוף שלי'.

אחרי שאספור 10 שניות דעתי תיכבה, אאבד הכרה וארדם. לאחר דקה של שינה גופי יתעורר. אבצע  400 שכיבות שמיכה ו 400 כפיפות בטן. לאחר מכן אסדר ואתייג את תיק הגניבה והצתה של המשרד עורכי דין. 

1 , 2, 3, 4, 5, 6.. ,7.. , 8 ,9, 10. דן נפל לשינה עמוקה של שנייה אחת בדיוק, ואז התרומם עם עיניים פקוחות אבל בשינה עמוקה, חולם בתוך המציאות. הוא צעד לשטיח בסלון, ביצע את אימון הכושר ולאחר מכן אסף ותייג את מסמכי התביעה.

לאחר מכן בעיניים פקוחות הוא חזר למיטתו והתעורר בשעה 09:30.

שיט שיט, אני מאחר לעבודה שוב, חשב דן לעצמו כשפתח את עיניו לצלצול השעון המעורר.

מימינו הוא קלט את 'ספר ההרזייה הפלאית' ולידו את קלסר הגניבה וההצתה מוכן ומתוייג.

הוא הכניס במהרה את הקלסר לתיק המשרדי שלו, צחצח שיניים והזמין מונית לעבודה.

 

דן נכנס ישירות לתוך משרד המנהל שישב עם שני לקוחות: אמא מבוגרת ובן צעיר בגיל הנעורים המאוחרים. "הנה התיק גניבה והצתה" אמר דן והניח אותו על שולחן הבוס.

"תודה דן, בוא תצטרף אלינו לפגישה." דן התיישב בכיסא צדדי.

"הוא לא עשה כלום, אני לא מסכימה שיהיה לו רישום פלילי, הוא ילד טוב, עשה צבא." אמרה האמא.

הבוס השיב: "תראי יש כאן בעייתיות מסויימת, בכל זאת הבן שלך פרץ לרכב מרסדס ואז הצית אותו. לחלץ אותו מזה יעלה לא מעט. בסביבות 30 אלף שקל. זה משהו שאפשרי עבורכם ?

"כן, 30 אלף ותבטיח לי שזה יסתיים בלי משפט. הוא רק ילד. כל העתיד לפניו." התחננה האמא. הנער המבוגר הנהן בהסכמה כנועה.

הבוס המשיך: "אז ככה נעשה. אתה תודה בכל העבירות חוץ מההצתה, תכתוב מכתב התנצלות לגברת שלה שייכת המרסדס, וננסה לעשות גישור מהיר במקום משפט. מקובל ?"

האמא הסכימה בחוסר אונים ביחד עם הנער המבוגר.

דן הוסיף: " אל תדאגו אתם בידיים טובות.". הפגישה הסתיימה, לחיצות ידיים ודן חזר לחלל המשרד הקטן שלו, משרד של מתמחים, מפוצץ בקלסרים וניירות.

 

 

השבוע רץ קדימה, ואז עוד שבוע עבר. הוא כבר נעשה חטוב מהרגליים עד לחזה.

הוא הרים את הטלפון וחייג לסוכנות השידוכים.

"הלו, מדברת רותי, במה אפשר לעזור ?"

"שלום מדבר דן, עשיתי מנוי אצלכם ורציתי לעדכן את התמונות, ירדתי קצת במשקל."

"אהה מצוין חמוד, אני מיד שולחת לך לינק לעדכון תמונות, בהצלחה."

 

דן עמד מול המראה וצילם את עצמו דרכה, ואז את עצמו ישירות, ואז תמונה בלי חולצה אבל בבגד ים, שלא יחשב זנותי, ואז תמונה עם בגד ים ומגבת ומשקפי שמש. סט צילום הוא אירגן בדירתו. כשסיים עדכן בלינק את התמונות שלו בסוכנות השידוכים.

למחרת קיבל טלפון: "שלום אני שני, שידכו בינינו בסוכנות של רותי. " 

"תרצה שנדבר קצת ונראה אם מתאים?"

"כן בשמחה" ענה דן.

"אני בן 32, מתמחה במשרד עורכי דין, בטח ראית את התמונות שלי. מה איתך ?"

"אני בת 28 מהרצליה, לומדת לתואר שני בעבודה סוציאלית. הממ... אני בגובה 1.68, שיער ג'ינג'י ופנים עם נמשים."

"נייס, אמר דן, ג'ינג'ית .. "

"כן בין היתר" ענתה שני.

"ואת ? "

"ואני מה ?"

"את ג'ינג'ית", צחקק דן כמו ילד בן 5.

"כן ג'ינג'ית, אתה נראה מעורב כזה, חצי אשכנזי חצי מזרחי."

"וואלה נכון, אכן מעורב מכל הגזעים."

"אז מה את אומרת בא לך שניפגש לקפה ?

"אני צריכה עוד להכיר אותך קצת יותר טוב, מתאים לך שנמשיך לדבר מחר ?"

"כן" ענה דן בחיוך חשדני.

הוא זרק את הטלפון על הספה וזמזמם לעצמו שיר. "איזו אישה פעם אמרה לי.. שבכלל זה לא כדאי לי... אבל מה היא מבינה… אני עוד שנייה נוגע. תשמור את החלומות לעצמך וללילות כדי שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע..."

הטלפון צלצל שוב.

"שלום זו רותי ממשרד השידוכים, הבנתי שדיברת עם שני, בחורה מקסימה. איך היה ? קבעתם להמשיך ?"

"הממ, אהה היי רותי. כן דיברנו בטלפון, היה נחמד. קבענו שנמשיך לדבר עוד קצת ואז נחליט אם להיפגש." 

"בסדר גמור, שבוע טוב שיהיה דן, שמור על עצמך." ענתה רותי.

"ביי, שבוע טוב."

 

השעה הייתה כבר מאוחרת, ושתי שיחות הטלפון האלו עם רותי ושני לקחו מדן לא מעט אנרגיה.

הוא שכב במיטה ואמר לעצמו את המנטרה ה 59 מתוך 100:

'אני הוא הגוף שלי. אני שולט שליטה מלאה בגוף שלי. אני קיים בשליטה מוחלטת ללא סתירות ועכבות. אני האלוהים של הגוף שלי'.

אחרי שאספור 10 שניות דעתי תיכבה ותלך לישון. לאחר דקה של שינה גופי יתעורר. הגוף שלי יבצע 400 שכיבות שמיכה ו400 כפיפות בטן. 

1 , 2, 3, 4, 5, 6.. ,7.. , 8 ,9, 10. כמה נשימות נוספות ודן נפל לשינה עמוקה.

בוקר, אור, מי אני ? לדן הייתה התעוררות מוזרה, במשך כמה שניות הוא לא זכר מי הוא ואיפה הוא. מין תחושה נעימה של חוסר זיכרון נהדר. הוויה.

השעה הייתה 09:00 בבוקר, לדן היה חצי שעה להתארגן ולרוץ לעבודה. המסמכים שם יושבים על השולחן ומחכים לו. וגם ארוחת הצהריים האהובה עליו, וגם הרגע ב 18:00 בערב כשהעט נופלת והוא מסיים את יום העבודה.

 

אני דן, אני מתמחה כעורך דין, אני דן. אני דן מתמחה. אני דן. דן חזר ואמר לעצמו. אני דן, אני דן.

הוא הסתכל על המראה, פשט את חולצתו ולא האמין למראה עיניו: גוף שרירי, מוצק וחטוב. שרירי לא מוגזם, לא הררי, אבל חטוב כמו סלע של נחל.

הוא נופף לשלום למזכיר בכניסה למשרד עורכי הדין, התיישב בחדרו הקטן כשלפתע הבוס שלו נכנס למשרדו.

"מה נשמע דן ? איך הולך ? איך אתה מתרגל למשרד שלנו ?"

"הכל בסדר גמור, אני מרגיש שאני לומד ומתפתח כאן. כבר מצליח לשלוט ברוב החומר של התיקים."

"יופי, יופי, אני ושאר העורכי דין הבכירים שמנו לב להתקדמות שלך. אני רוצה שאתה תתנסה בניהול תיק פעם ראשונה. אני רוצה שתיקח אחריות על תיק הגניבה וההצתה, הזה של הנער והאמא עם המרסדס."

"אממ, אני אשמח. אני אתחיל עכשיו לעבוד עליו ולראות מה אפשר לעשות. תודה רבה אדוני על ההזדמנות. באמת תודה."

"אין מה לומר תודה, תאמר תודה בכך שתעשה שירות טוב למשרד, יאללה בהצלחה."

דן הרגיש תחושה חמימה של שלווה, שלווה שלא הייתה מנת חלקו מזה שנים. הוא הרגיש מוערך בעבודה, הוא הרגיש לשנייה שרואים אותו ואת כל העבודה הקשה שהוא עושה עם שלשלאות המסמכים שלא מפסיקים להיערם.

הוא פנה מיד לתיק הגניבה והצתה והחל לעבור שוב על החומר, הפעם לא בשינה. הוא שם לב שהדיווח על הגניבה היה כשעה קודם לדיווח על ההצתה.

כלומר ההצתה בכלל התרחשה כשעה לאחר הגניבה. הנער האשם צדק, הוא כנראה לא הצית את המרסדס ושרף אותה, הוא רק גנב מהבפנים כמה מטבעות של כסף.

הוא זימן את האם והנער למשרדו הקטן.

"שלום רבותיי, זימנתי אותכם כי מצאתי בפרטי הראיות ראייה שמחזקת את טענתך כי אתה לא אחראי להצתה של המרסדס."

"נכון זה לא הייתי אני, אני גנבתי משם רק 30 שקל זה הכל."

"אני מבין" ענה דן, "אני אפנה ישירות למזכירת השופט ואעדכן אותה כי יש לבטל את המשפט ולקיים רק גישור פשוט על עבירת הגניבה."

"תודה דן, אתה מציל אותנו", אמרה אמו של הנער המבוגר כשהם יצאו מדלת המשרד.

 

'אני הוא הגוף שלי. אני שולט שליטה מלאה בגוף שלי. אני קיים בשליטה מוחלטת ללא סתירות ועכבות. אני עבד לתשוקות שלי'.

אחרי שאספור 10 שניות דעתי תיכבה ותלך לישון. לאחר דקה של שינה גופי יתעורר. הגוף שלי יבצע 400 שכיבות שמיכה ו 400 כפיפות בטן. 

1 , 2, 3, 4, 5, 6.. ,7.. , 8 ,9, 10. כמה נשימות נוספות ודן איבד הכרה.

הוא התעורר, השעה הייתה 15:30, לצידו על הספה זרוק ספר 'טכניקת ההרזייה הפלאית', הטלפון שלו צלצל.

זה היה הבוס:" דן איפה אתה ? מה קורה איתך ? למה לא הגעת לדיון של התיק שלך ? של גניבה והצתה ?"

"אני.. אני מתנצל אני קמתי קצת חולה, אולי קורונה או שפעת, מתנצל שלא הספקתי לעדכן. מתנצל בוס."

"אוקי אני אעדכן את הלקוחות, תנוח ותחזור אלינו בריא ושלם."

 

דן נשם 3 נשימות עמוקות לתוך הריאות, לתוך הבטן התחתונה עד למפשעה.

"פאקקקק כןןןןןן איזה שקר גאוני", הוא צעק לעצמו בראש. אבל מה קרה ? למה התעוררתי ב 15:30 ? למה לא קמתי לשעון המעורר ? מה עשיתי כל הלילה ?

פלאשים של מקומות ואירועים החלו לשטוף את פניו של דן, אך הוא דחק אותם הצידה והלך לישון במיטה. פאב, מכוניות, שריפה, זכוכיות.

פתאום דפיקות בדלת. "משטרה לפתוח". דפיקות. דפיקות. דפיקות. "משטרה לפתוח מייד".

דן התאפס על עצמו קם מהמיטה לחדר השינה אל עבר המסדרון הצר שמוביל לכניסה לדירה. 

"שלום במה מדובר ?"

"שלום אתה גר כאן ? הוצתו כאן למטה חמש מכוניות. ראית משהו ? אחת מהמכוניות שלך ?"

"אממ.. אני לא, לא היה לי מושג. אני בלי מכונית, מסתדר בעיר. ולא לא שמעתי משהו מיוחד, ישנתי עד עכשיו."

"בסדר גמור, המשך יום טוב." ענה השוטר שהתלווה לשוטרת.

דן עיוות את פניו ביחד עם הדלת והשוטרים שנסגרו ממולו. הוא התחיל לחשוב שמאז שהוא משתמש בספר הזה דברים מוזרים קורים.

אולי הוא הצית את 5 המכוניות ברחוב  ? הרי הוא לא ישן בגלל התרגיל, הוא ער ישן וישן ער.

בהלה אדומה ניצתה בפניו של דן. הוא רץ לחפש את הספר הפלאי, הספר שגרם לו להשתגע.

תוך כדי חיפושיו הטלפון צלצל, זו הייתה רותי מסוכנות השידוכים. "תגיד אתה נורמלי ? אני דיברתי עם שני עכשיו, היא סיפרה לי שהיה לכם דייט אתמול בלילה, ושהגעת עירום לדייט בבית קפה ? לא אתה משוגע לגמרי. אנחנו כאן בסוכנות כבר לא נוכל לעזור לך. זה באמת משהו מיוחד. דבר כזה עוד לא היה לנו. בקיצור המון הצלחה ובריאות דן, ושיהיה לך לתרופות כי נשמע שאיבדת את זה." רותי ניתקה בעדינות.

דן זרק את הטלפון על הספה, מתחת לטלפון הזרוק, בתחתית של הכרית האדומה היה שרוע, זרוק, משומש, הספר "טכניקת ההרזייה הפלאית". דן אץ לתוכו.

פתח את העמוד הראשון:

עמוד ראשון:

אזהרה, השימוש בטכניקת 'הרזיית פלאים' עלול לגרום לאסון.

 

עמוד שני:

במשך 100 הערבים הבאים יש לחזור על הטקסט הבא בזמן שכיבה במיטה.

'אני הוא הגוף שלי. אני שולט שליטה מלאה בגוף שלי. אני קיים בשליטה מוחלטת ללא סתירות ועכבות. אני האלוהים של הגוף שלי'.

אחרי שאספור 10 שניות דעתי תיכבה ותלך לישון. לאחר דקה של שינה גופי יתעורר. הגוף שלי יבצע 400 שכיבות שמיכה ו400 כפיפות בטן. 

הגוף יקרא את כל ספרי המשפטים והחוקים, יהגה תוכנית לקידום בעבודה.

הגוף יפתח רגשיות מתאימה למציאת בת זוג.

הגוף ינקה ויסדר את כל הדירה.

בסיום האימון יחזור הגוף למיטה וילך חזרה לישון. אמן.

1 , 2, 3, 4, 5, 6.. ,7.. , 8 ,9, 10. אמן.

 

 

דן קלט שהוא הוסיף בשינה טקסט לספר. הוא הוסיף עוד מטלות שהיו אסורות, שהספר לא נועד להן.

הוא הבין פתאום את גודל הבושה, הפלאשבק של עצמו עירום בכניסה לבית קפה, הדלק ששצף מהבקבוקים כשהצית את מכוניות השכנים. הכל צף חזרה אליו כמו מכת אקדח שלא נגמרת.

אחרי שעה של חבטות נפש, רגשות אשם ובושה, וחרטה על כך שקנה את הספר המטופש ההוא, הוא ניגש לספר, קרא אותו, ואז אמר לעצמו בקול רם וללא כל עכבות:

"אני הוא הגוף שלי. אני שולט שליטה מלאה בגוף שלי. אני קיים בשליטה מוחלטת ללא סתירות ועכבות. אני האלוהים של הגוף שלי

אני מצווה על גופי ליפול לשינה עמוקה של חודש ולא להתעורר דקה לפני."

1, 2, 3 ,4 , 5, 6, 7, 8, 9, 10

דן מת לתוך שינה עמוקה כדי להתעורר לחיים עוד חודש, כשכל הבלאגן הזה יהיה מאחוריו.