אידה איגנטוב

אידה איגנטוב, תלמידת יב בתיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, הייתה בכיתה ח' כאשר הגיע לידיה הספר "חובה עלי לספר" ברוסית לראשונה.  חשיבותו של הספר היא בתיאור חיי היום יום בגיטו וילנה ובהצפת הזכרונות מפי נערה שאפילו על ספו של מוות תיעדה אותן בכתב, וכאשר לא היה נייר, שיננה אותן בעל פה. כל זאת, אגב, תוך שמירה על חוש הומור עדין ורמת אינטיליגנציה גבוהה, שללא ספק עזרו רבות במאבק ההישרדות הפרטי שלה.

הספר הרשים אותה עמוקות, והיא החליטה לתרגם קטע ממנו ולהביאו לכיתה, ליום השואה. אבל היא לא הצליחה להחליט איזה קטע מתאים יותר, ואיזה קטע צריך לתרגם. תוך כדי הנסיון לבחור קטע מתאים, אידה התחילה לתרגם את הספר כולו. אחרי שהתחילה, כבר לא הצליחה להפסיק באמצע, ולקראת יום השואה סיימה את התרגום.